על בחירות בחיים..... ועל כסף
- אני זוכרת שבילדותי לא סבלתי ממחסור, למעשה כל מה שרציתי קבלתי.
נכון, לא בקשתי הרבה אבל אף פעם לא הרגשנו שכסף חסר, להפך...
יחד עם זאת כבר מגיל צעיר התחלתי לעבוד, לא בפרך ולא במקום לימודים אבל כן בעבודות מזדמנות, למשל שמרטפות.
כבר אז התברר שכסף זו לא המומחיות שלי - כמה שנתנו לי אמרתי תודה.אני זוכרת שקיץ אחד שכנה של הוריי בקשה ממני לעשות בייביסיטר לזוג התאומים שלה (שהתבררו כדי מעצבנים). עד כאן הכל בסדר. אבל זה היה בים, איתה, רק שהיא רצתה לבלות עם חברותיה ואני, בת 11, התרוצצתי אחרי זוג התאומים המטריפים האלה, רצה אחריהם למים, מושה אותם כל פעם שהם מאיימים לטבוע ובקיצור סיוט. אחרי שעתיים וחצי, כשהייתי לגמרי סחוטה (ולא מהמים) חזרנו עייפים, מלוחים ומלאים בחול, וכשירדתי מהאוטו אמרה לי השכנה הנה קחי את הכסף עבור עבודתך.אני כבר לא זוכרת מה היה הסכום (אני מעולה בהדחקה) אבל היא הוסיפה זה מה שמגיע לך, את הרי היית בים ובילית, לא ככה??!!חזרתי הביתה ולא ידעתי מה מציק לי כל כך עד שראיתי את עיניה הפעורות בתדהמה של אמא שלי והבנתי שכנראה די סדרו אותי עם הכסף.
"הרומן" עם הכסף המשיך באותה צורה או בצורה דומה גם הלאה.
כל התיכון שטפתי את הכולבו שליד הבית בערבים, עבדתי בחופשים כקופאית ואף פעם לא חשבתי לשאול את המנהל אם לא מגיע לי יותר. ידעתי, שכדי להרוויח עוד כסף אני פשוט צריכה לעבוד עוד שעות או למצוא עוד מקום.כשהגעתי לנח"ל בשרות הצבאי שלי מאד שמחתי. כאן לא מרוויחים כסף, כאן עובדים, מקבלים איזשהו תקציב ועם זה מסתדרים. זה היה יכול להיות מעולה, אבל גם עזבתי את הקיבוץ וגם הבנתי שזה אולי לא כל כך מעולה.כסטודנטית עבדתי בלילות כרפתנית, אחרי הצהרים במעבדת מחקר בוייצמן ובין לבין סרגתי סוודרים ומכרתי וגם למדתי כמובן, אף פעם לא חשבתי לבקש יותר אלא מעצמי.
גם כמורה לא בקשתי יותר כסף עבור שעת עבודה, גם לא עבור עשרות השעות בהם ביליתי בלילה, בחופשים, לפעמים אפילו בימי חג ושומו שמיים אפילו ביום בחירות. עשיתי את עבודתי באהבה וידעתי שאם במערכת יהיו כתובות לי עוד שעות רשמיות אז הייתי מקבלת עליהם שכר (לא גבוה) אבל אם זה שעות הכנה של תלמידים, בדיקת עבודות וכו, (שהיו בערך בכמות השעות הרשמיות) זה כבר תרומה לעולם.
בזמן היותי מורה הגעתי לשיווק הרשתי וכאשר נכנסתי לעולם הזה, שהיה עבורי חדש לחלוטין, אמרתי לעצמי, מוצרים מעולים , אני עוזרת לי ולבני משפחתי בבריאותם, אני עוזרת לעוד אנשים בבריאות, אני עוזרת לאנשים לצאת מהבית אחרי שנים של גידול ילדים, עוזרת לאחרים לבנות לעצמם קריירה חדשה או להביא תוספת פרנסה הביתה במשפחה חד הורית..... אז אם אני גם מרוויחה מזה עוד יותר טוב!!!
עדיין לא הפנמתי שכסף זה משהו באמת טוב, כסף זה משהו שמגיע לי והרבה!!! ולא הבנתי שכנראה במערכות שעבדתי בהן שעות נוספות לא היו מכניסות לי הרבה כסף,אבל שוב היה בי במילא מחסום למילה כסף ובטח הרבה כסף...
רוב הזמן התמקדתי בכך שאני רוצה לעשות טוב לאנשים ולעזור לאנשים ולהביא להם בריאות ואושר ולכן רוב האנשים שהתחברו אליי התחברו אליי בגלל זה.... וכן זה דבר נפלא ואני אוהבת מאד את אותם אנשים ואם עזרתי להם אז אני עוד יותר שמחה והצלחתי לא רע גם בדרך להרוויח כסף ולא מעט....אבל....
כתוצאה מ"עימות" (מעולה) עם היועצת העסקית שלי הבנתי שאם אני לא אשנה את היחס שלי לכסף, אם אני לא אפסיק לקבל כמובן מאליו את זה שישנם עדיין אנשים שחושבים שהזמן שלי הוא חינם, לא אוכל לקדם את העסק שלי! רק שינוי בהתייחסותי אל הכסף יביא את אותה פריצה דרך מיוחלת בעסק.- איך עושים את אותו השינוי?
- איך מביאים את עצמי לחשוב על כסף כדבר טוב, ואם יש הרבה ממנו זה עוד יותר טוב?
- איך עוברים למחשבה שמגיע לי הרבה כסף?
- ואיך עדיין נשארים אנשים טובים ומוסריים?
ועל זה בבלוג הבא....
ד"ר יעל צורגיל - הערך המוסף אלוורה
בריאות, הכנסה נוספת, עסק עצמאי חופש כלכלי, הגשמת חלומות עבודה מהבית בעיות עור, עיכול, פרקים, טיפוח אישי האם המילים האלו מדברות אליך? חייגו 0544921500 ותקבלו מענה איך אפשר להגיע אל כל אותם דברים ואף