לכולנו ציפיות מהחיים, מאנשים שסביבנו ומהחיים בכלל. מצפים לדברים מסויימים מאנשים מסויימים, מצפים לדברים חדשים ומסעירים שיקרו לנו השנה. מצפים  להתנהגות מסויימת מהילד כשאנחנו בחברת אנשים, מהבעל שיראה לבד את ערימת הכלים המתפוצצת בכיור וכמה אני עסוקה ויעשה אותם- בלי ששוב אצטרך לבקש. אני מצפה מבעלי לפעמים שירצה מה שאני רוצה- ומרצונו החופשי! 

 דרכן של ציפיות שחלקן יתמלאו, ואז אנחנו לפעמים מרוצים ולפעמים לוקחים את זה  כמובן מאליו (אני צריכה להודות לו שראה את השקית זבל ליד הדלת ולקח אותה?? עם כל הכבוד, אני לא חיה פה לבד!”..) אבל לפעמים הן לא מתמלאות ואז אנחנו מופתעים  “איך יכול להיות שלא קיבלתי את הקידום שכל כך רציתי? הרי השקעתי בטירוף, הייתי המועמדת הכי מתאימה וזה היה כמעט צפוי שאקבל אותו..!
כשהציפיות שלנו לא מתממשות אנחנו גם חשים אכזבה מאותו האדם, אולי גם כעס ‘איך הוא לא ראה? איך הוא לא הבין לבד? איך הילד מתנהג כך אחרי ששוחחנו כבר על הנושא אלף פעמים??’

  ציפיות תמיד יהיו ואני האחרונה שתאמר לכם לוותר עליהן. להיפך. תמשיכו לצפות מהילדים, ציפיות תואמות שמועברות בדרכים נכונות מביעות אמונה ביכולות של הילד ויצמיחו אותו. ציפיות מהבעל תמיד יהיו, וזה טבעי ובסדר גמור. אז מה אני אומרת? שימו לב לניואנסים, למה אני מצפה ממי, איך אני מגיבה כשציפיות שלי לא מתממשות והכי חשוב:

מה אפשר לעשות כדי להפחית את מידת האכזבות? הו! אז לשם כך התכנסנו, לפניכם כלי פשוט, שפשוט עובד:

למה אתם מצפים? היו ברורים גם לכם וגם לאחרים.  לא תמיד הכל ברור למי שעומד מולכם. האמת שגם לנו לא תמיד ברור מה בדיוק אנחנו מצפים עד שזה לא קורה .. גם אם לכם ברור לגמרי ש..זה לא אומר שהצד השני חשב על זה. כן, יתכן שבעלך אפילו לא ראה את ערימת הכלים כי היה  טרוד בענינים אחרים. או שראה את הכלים אבל בעיניו זה ממש לא משהו שחייב להיעשות עכשיו והוא תכנן דווקא להתפנות אליהם מאוחר יותר . ותתפלאי, הם לעתים באמת באמת לא מקדישים לזה מחשבה כי בעיניהם זה ממש לא נורא שהכיור מתפוצץ, שהפח מלא, וכו.

מול הילדים: תאמו ציפיות. הבהירו מה הציפיות שלכם, תזכרו אותם לקראת ארוע מסויים ולפני שיוצאים מהבית. רואים את הנולד ויודעים שאתם עומדים לפני יציאה לקניון / סבתא/ חברים, כל מקום שבו היו לכם התנסויות של התנהגות לא מתאימה של הילדים? עשו תיאום ציפיות מראש. הזכירו להם לאן הולכים ומה מצופה מהם. באופן קצר וברור.

אתם יוצאים לסידורים בקניון ? עדכנו את הילדים מה המטרה (קניות? סרט? סיבוב כייף? סידורים?) כמה זמן תהיו שם ומה אתם מסכימים/ מה לא יתאפשר היום? למשל: “אנחנו הולכים לקניון לקנות לסבא מתנה, ואתה תעזור לי לבחור (לתת תפקיד זה תמיד מומלץ!). אנחנו לא אוכלים היום בקניון כי אנחנו חוזרים לארוחת ערב בבית.” או “תוכל לבחור לעצמך הפתעה עד 25 שח בלבד” או כל מה שמתאים לכם, ובהתאמה כמובן לגיל הילד.
כך, כשתתקלו בתחילתה של התבכיינות, התעקשות על ממתק או משחק וידאו בפעם החמישית, תוכלו להזכיר לו את החוקים שסיכמתם מראש בבית.

מול בן הזוג: היו בהירים במה היתם רוצים שיקרה. באופן כללי אני בעד לעשות חלוקת תפקידים ברורה ומוצהרת מראש בבית, לפחות על הדברים העיקריים. כך יהיה ברור לכל צד על מה הוא אחראי ותשאירו רק מעט נושאים לזרימה ביומיום.
מתקרב יום האהבה? במקום לשבת ולצפות ליום, שבו הגבר, ומידת אהבתו אלייך, נבחנים: האם זכר? ומה תכנן לנו? איזה פרחים בחר עבורי? במקום זה תוכלי לשאול אותו אם יש משהו מיוחד שמתחשק לו לעשות ביום האהבה, שמתקיים בשבוע הבא? שתפו שתשתמחו לציין את היום הזה, ‘תירוץ מצויין לערב רומנטי רק שנינו..ממש מתחשק לי”. כך אם תכנן הפתעה עדיין יוכל להפתיע ולרגש אתכם. ואם לא- הנה קיבל תזכורת ויודע שאת מצפה ליציאה משותפת.

אז אל תפסיקו לצפות, רק בדקו: האם הציפיות שלי ריאליות? האם אני מעמידה את בן הזוג שלי למבחן שצפוי מראש שייכשל בו? מה החלק שלי בלהבטיח שהציפיות שלי יתממשו? היו ברורים מה אתם מצפים ושדרו את זה החוצה. אם הייתם ברורים והצד השני לא עמד בציפיות הרי שזכותכם המלאה להתאכזב ולכעוס.  אבל חשבו כמה מקרים של ציפיות לא ממומשות תוכלו לחסוך לעצמכם אם רק תדברו ?..בעיניי, שווה נסיון

ואגב, לגבי הקידום שלא קיבלת- האם פנית לבוס הישיר שלך והצגת מועמדות באופן מסודר? האם סיפרת לו כמה היית שמחה לקבל את הקידום הזה ? האם וידאת שהו מודע לעבודה הרבה והשעות הארוכות שהשקעת?..

מצפה לתגובות שלכם ! אשמח לשמוע אם ניסיתם והתנסתם ואיך היה? וכמובן לענות על שאלות. מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק שלי “זוגיות הורות ומה שביניהם”