אגדלך/ר' אברהם אבן עזרא מאות 11-12/ ספרד אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה וְאוֹדְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה רְקִיעֵי רוּם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יוֹצְרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹּל בְּחָכְמָה וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא הפיוט אגדלך הינו בין הפיוטים המיסטיים המאפשרים לראות תמונת עולם רחבה מעבר לגלוי. הפיוט אף מזכיר ומשלב את תפילת הקדיש ומכיל בתוכו כמה קטעי קדיש, והשילוב של טקסט הקדיש הינו שילוב מרתק ומעניין. הקדיש למעשה הינה תפילה לנפטר וקשורה למותו של אדם ובתוך זאת מדבר המחבר על המת; אך גם על האדם החי שתפקידו לחקור ולשאול שאלות "היוכל איש חקור את סוד יוצרו?וגם להבין את מקומו בבריאה ואודך ברוב פחד ואימה- לך אכרע ואכוף ראש וקומה, הענווה הצניעות וביטול האגו הינן המשימות של האדם אל מול יוצר הבריאה. באופן אישי בתחילה היה לי קשה עם המשפט ואודך ברוב פחד ואימה כי אני לא מתחברת לתפילה דרך פחד כשהעמקתי במילים ובניסיון להבינן הבנתי שההודיה במשפט הזה אינה מדברת על פחד משתק, מדאיג או מאיים למרות שהמילה אימה גם כן בנמצא. ההודיה מגיעה ממקום של ענווה, ממקום של הבנה שיש בורא לעולם ואני כאדם מודה בענווה והבנה מיהו הגדול ומהו מקומי בתוך הבריאה הזו, והפחד הבסיסי הקיים אצל בן אנוש הינו פחד מהמוות. המוות מתחבר אף לתפילת הקדיש שדיברנו עליה קודם לכן ועלייה בדרגת הרוחניות נמצאת בסופו של הפיוט מרומם הוא עלי כל פה ולשון - אשר הפליא ועשה כל בחכמה ויתגדל בגוי קדוש ועליון - ויתקדש שמיה רבה בעלמא האמונה שהוא היוצר ובורא הכל מרומם ועושה הכל בחוכמה והמשימה הקשה ביותר היא להאמין שכל מה שהוא עושה גם אם לחיים וגם אם למוות זה הדבר הנכון. כשהגעתי לטקסט של הפיוט הזה מיד התחברתי לתמונה של פרידריך הנזיר והים כאשר הנזיר עומד בפליאה והשתוממות אל מול הים והיקום העצום והפרופרציות מובנות בהתבוננות בתמונה הזו וזהו החלק המיסטי של הפיוט. ר' אבן עזרא היה מגדולי המשוררים בספרד ועל כך אפרט במדרש מיוחד. הפיוט להאזנה http://www.youtube.com/watch?v=ry5L_Ws2hfA&feature=channel