ראשית ברצוני להדגיש שאיני מטפל, התוכן מנסיוני האישי, קריאת מאמרים ובעיקר מכך שרק לפני כעשור התפרצה לי מאניה דיפרסיה עם דיכאון מגורי.

הרבה חברים אומרים לי עכשיו  אני מבין מה זה דכאון אני עצוב ומיואש.

ראשית אני  ממליץ לעשות שיחה עם מאבחן, אבל סביר להניח שבמרבית המקרים לא מדובר בדיכאון קליני. אנסה להמחיש זה כמו הבדל בין הוריקן לרוח חזקה, בין לנגוע בסיר חם או להכניס יד לתוך אש במשך דקה. 

בשני המצבים אני מאמין שחלק מהפיתרון עבודה פנימית וחיצונית, רק שבדיכאון נגיד ש10% תלוי במה שנעשה ובעצב 90% .

בשני המקרים צריך לעשות את אותה עבודה פנימית כמו להיות אופטימים, נחושים ועוד ועבודה חיצונית לעשות תחביבים, להיות בעשייה, בחברת אנשים טובים ועוד. רק שבדיכאון צריך להשקיע הרבה יותר אנרגיה בשביל להגיע להרבה פחות תוצאה. ועדיין אני ממליץ על המאמץ בשניהם.

אבל ההבדל הגדול ביותר שבדיכאון קליני גם במצב של נסיבות חיצוניות  חיוביות וטובות , עדיין יכול להגיע דכאון עמוק ובמצב כזה עבודה פנימית עמוקה ורבה תשפיע רק ב1%.

המסקנה בעיני שב2 המצבים ישנם הרבה כלים של  עבודה פנימית וחיצונית שניתן לעשות

והכלים לרוב דומים.

ארחיב על התובנות והכלים שנכונים ל2 המצבים  באירוע שפתחתי ב13/4 מצ"ב קישור לרישום:

https://www.bizmakebiz.co.il/Members/f283bc8f-58a1-428a-a658-04ab5b14167a/Events/51373/