חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מונה ארבעה סוגי צוואות:

צוואה בכתב יד
מסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, הנושא תאריך בכתב יד, ומורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה לכל דבר ועניין. עם זאת, מכיוון שצוואה מסוג זה, שהיא, לכאורה, הסוג הקל ביותר לעשותו, היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, או אדם הבקיא בחוק, עד לאחר מותו של האדם, רבים הסיכויים כי אם ינסח את המסמך אדם שאינו משפטן, יהיו בו שגיאות רבות שיביאו לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה מומלצת רק למי שבטוח לחלוטין כי הוא מכיר את הוראות החוק, ויכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו, ובמילים אחרות - לעורכי דין ומשפטנים.

צוואה בעדים
מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, ועל פני המסמך באה חתימתם של שני עדים, מהווה אף הוא צוואה תקפה. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין, ובמקרה זה מסתייע המצווה לרוב בשירותי עורך הדין הן לניסוחה הנכון של הצוואה, והן על מנת לבחון האם המסמך שנערך אכן עונה על הדרישות החוקיות. אמנם אין ביטחון כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אך עורך דין היודע את מלאכתו יכול לתת רמת ביטחון גבוהה ללקוחו כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כרצונו.

צוואה בפני רשות
אמירה בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול, ואותו שופט או רשם מאשר על פניה כי היא נערכה בפניו, אף היא צוואה.

צוואה בעל פה או צוואת שכיב מרע
מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות, "שכיב מרע", ומצווה בפני שני עדים בעל פה, ועדים אלו ערכו זיכרון דברים, והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים, אף היא צוואה. במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.