אתם יודעים מה הדבר שאתם מוציאים עליו הכי הרבה זמן ואנרגיה לריק? אם אמרתם נטפליקס, יש מצב שאתם צודקים אבל לא על זה רציתי לדבר. 
מאז שאנחנו קטנים אנחנו עסוקים בהשוואות, אנחנו כל הזמן משווים את עצמנו לאחר, ואני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על גברים ומקלחות משותפות... 
כשאנחנו מתבגרים זה גם גולש לתחום תינוקות וקצב ההתפתחות שלהם, הוא כבר מתהפך/הולך/מדבר וכמובן השאלה האלמותית באיזה אחוזון הוא? ושלך?
אנחנו משווים הכל - כסף, מקצוע, סטטוס, רכב, גודל בית, צבע עיניים, משקל וכושר, מה לא. לפעמים נכנסת למשוואה גם איזו אמא, לא משנה מאיזו עדה, שמציינת שהבן של השכנה רק בן 30 וכבר נשוי עם ילדים/עורך דין מצליח/פתח עסק משגש (מחק את המיותר).
להתעסק בהשוואות זה מיותר ולא נכון. אנחנו אף פעם לא יכולים להשוות את עצמנו לאחר כי אנחנו אנשים שונים, עם ערכים שונים, יכולות, היסטוריה וחוויות שונות. גם תאומים זהים שחולקים דנ"א משותף וגדלו באותו בית, לא יכולים להשוות את עצמם אחד לשני, כי לכל אחד מהם יש אופי שונה וכל אחד מעבד חוויות בצורה אחרת. 
אחותי היא 1.77 מטר ואני בקושי 1.60 מטר, שערה התחיל להלבין בגיל 18 ואני כבר עברתי את גיל 40 בלי לצבוע את השיער אפילו פעם אחת. מה זה בא להראות לכם? כלום! זה כל העניין, אני זו לא היא והיא לא אני.
אדם יכול להשוות את עצמו רק לעצמו ולא לאף אחד אחר! אם היתה לי אפשרות לכתוב את זה בניאון, הייתי עושה את זה (פייסבוק לטיפולכם). הדבר היחידי שאתה יכול לעשות זה להתבונן בעצמך לראות האם השתפרת ביחס לעצמך לעומת מה שהיית לפני נניח 5 שנים, במידה והתשובה היא כן, קח לך כמה שניות לעוף על עצמך. במידה והתשובה היא לא, תבדוק האם באותו תחום פסציפי שבו לא השתפרת, האם אתה בכלל מעוניין להשתפר או שטוב לך איפה שאתה. יש לנו הרבה תחומים בחיים ובכל אחד מהם אנו משתפרים בקצב שונה. השתפרות דורשת מאמץ והשאלה היא האם חוסר השיפור באותו תחום מפריע לך מספיק שתהיה מוכן להתאמץ ולשנות אותו. אתה לא יודע איך, דבר איתי.

אז אנשים יקרים, תניחו את הסרגלים בצד ותתבוננו בעצמכם ובדרך שעברתם מילדים ביסודי ועד היום, ותעופו על עצמכם! :)

בתמונה: כל מי שהוא מהעשור שלי אני לא צריכה להסביר, כל השאר מוזמנים לראות את הסרט 

נ.ב. הפוסט נכתב בלשון זכר אך מופנה לנשים וגברים כאחד כמובן :)*