אני מעצבת גרפית מאד מאד ותיקה - כ-44 שנות ניסיון. 

אני בעצמי לא מאמינה שאני כותבת את זה. 

בגלל שאני עובדת ושרוייה כל כך הרבה שנים באותו ענף - 

אני קצת מרגישה כמו היסטוריה מהלכת של תחום העיצוב הגרפי. והתחום הזה התפתח מאד מאד מאז שאני התחלתי ועד היום.

הגעתי לתחום העיצוב כי תמיד אהבתי לעסוק בעיטור, עיצוב, וציור. חפצים מעוצבים, ציורים וכל דבר אסתטי ריתקו אותי.

לעבודה הראשונה שלי כמעצבת גרפית התקבלתי עוד בזמן לימודי העיצוב. 

עבדתי באוניברסיטה הפתוחה - עיצבתי ועימדתי ספרי לימוד. 

אהבתי את האנשים במחלקת הגרפיקה ואת עבודתי, ונהניתי מכל רגע. 

אם רציתי השראה - רכשתי ספרי עיצוב (יש לי כמה קילוגרמים של כאלה בבית - קשה לי להיפרד מהם...), או הלכתי הרבה לכנסים ותערוכות.

העבודה נעשתה באותה תקופה על שולחן אור - ציירנו עם רפידוגרף, חתכנו, הדבקנו, השתמשנו עבור הכותרות בדפי אותיות (לטרה-סט) והדבקנו תמונות שצולמו על ידי צלם והודפסו. 

הטקסטים של הספרים היו יוצאים על גליל נייר ארוך (ממחשב ענקי ויחיד), שאותו היינו חותכים לפי העמודים ולפי הצורך, מעבירים במתקן שעווה חמה ומהדקים אל דף הגריד. ואז הדפים היו עוברים לחדר צילום. והתהליך עדיין לא נגמר. אבל נעצור כאן...

אני מדמיינת אנשים צעירים קוראים את מה שכתבתי עד כאן ושואלים את עצמם על מה היא מדברת. 

בשנת 1984 הציגה חברת אפל את ה"מקינטוש", שחשף את הציבור הרחב לממשק משתמש גרפי. 

אז כבר הבנתי שזה העולם החדש ולשם צריך להתקדם. 

גרתי אז בבסיס נבטים בדרום הארץ. 

בית הספר היחיד לעיצוב גרפי ממוחשב היה בתל אביב, ברחוב נחלת בנימין, בדירה קטנה בקומה שניה. 

אני הצטרפתי למחזור השני של בית הספר. 

כל שבוע נהגתי לתל אביב או טסתי במטוס קטן שיצא מהבסיס למרכז הארץ (ובתנאי שהיה מקום) - ללמוד לעבוד בעיצוב גרפי על מחשב. 

היום, בעידן הדיגיטלי - כל העזרים של המעצב הגרפי נמצאים במחשב או ברשת. 

תוכנות העבודה, פונטים, מאגרי תמונות והרבה מאד השראה. 

אני ממשיכה ללכת לתערוכות, אבל כבר לא רוכשת יותר ספרי עיצוב. זה חוסך מקום בבית וזה טוב גם לשמירה על איכות הסביבה. 

יש עוד המון לספר על השינויים - שלא לומר מהפכות - שעבר ענף העיצוב הגרפי, אבל אעצור כאן. 

לאורך כל דרכי המקצועית - אני תמיד משתדלת להיות מעודכנת בטרנדים העיצוביים, וכן בתוכנה ובחומרה מתקדמות.

אני ממשיכה לאהוב את העבודה המעניינת והכיפית שיש לי ולהיענות לאתגרים שהיא מציבה בפניי.

בתמונות: שולחן אור כמו פעם, מחשב מקינטוש משנת 1987, ואני עם מק בוק פרו.