אני אוהבת מאוד לטייל במדבר. בטיול האחרון שלי ברכס ירוחם עלו בי הרבה השוואות ואסוציאציות ביו העבודה שלי עם הזקנים להליכה שלי במדבר. צריך הרבה שקט כדי לעבוד עם זקנים וגם הרבה שקט כדי להיות שלוו במדבר. הכל מאוד איטי וחד גוני, צהוב ויבש . גם במדבר זה כך. אין אטרקציות מיוחדות במדבר, אתה הולך למרחקים וכלום לא משתנה. גם בזקנה. אבל בתוך היובש , אם אתה שם לב, ממש טוב, מתעניין ובוחן אתה יכול למצוא דברים מדהימים. אבל אך ורק אם אתה מספיק שקט בפנים שלך. אם אתה ממהר אתה מפספס. אתה יכול לגלות דברים מהעבר של הזקן, את כל ההיסטוריה שלו אם אתה מספיק סבלני. יש דברים במדבר שצריך לחכות שנים כדי שיתגלו. והכי מדהים זה שגם בתוך היובש הזה של הזקנה, יש חיים נסתרים, פריחה ולבלוב. מאוד עדינים, לפעמים בצחוק קטן שפורץ בלי לשים לב, או סיפור שמרטיט את הלב. ככה הרהרתי לי כשהלכתי במדבר ביום שישי האחרון וחשבתי על כל הזקנים שאני אוהבת ללוות בדרכם אל המדבר.