לרובינו נדמה, שאין כל קשר בין ההורות שלנו לילדות ולבית בו גדלנו אבל אבל בפועל מה שקורה זה שאנחנו נשבעים לעצמינו שיש דברים שלא ניקח משם וזה עדיין איתנו או להפך משהו שממש רצינו לקחת מהבית שגדלנו בו ולא ממש הצלחנו . אבל במציאות כמו במציאות הרבה פעמים אנחנו רוצים משהו ומקבלים משהו אחר ,לא רצינו ביקורת והיא בכל זאת שם או רצינו דווקא משפחתיות או להיות הורים רגועים שלא כמו ההורים שהיו לנו אבל זה לא קורה . למה זה ככה ? מערכת היחסים שהייתה ויש לנו עם ההורים עוברת אלינו בעיקר שלא במודע, למערכת היחסים שלנו עם הילדים . גם אם שבענו לעצמנו שלא נתנהג כמו ההורים שלנו , הרבה פעמים נהיה ג בדיוק כמוהם . ולפעמים ננסה להיות ההפך מההורים שלנו , נפצה את הילדים שלנו על הילדות שהייתה לנו , אבל אולי זה יהיה פחות יעיל כי שכשאנחנו פועלים מתוך רצון לפצות על הכאב שלנו זה לוא דווקא מתאים לילדים שלנו ונכון להם. וגם כדאי לקחת בחשבון שלכל אחד מאיתנו יש הצלחות , כישלונות שהשפיעו עלינו ועל הדרך שבה אנחנו רואים מצבים שונים והם משפיעים על הדרך שבה נגיב למצבים שונים במיוחד עם הילדים שלנו שלוחצים לנו על הכפתורים. אז כשזה יעלה מתוך התהליך בוודאי שניגע בעבר כי רק אז נוכל להשתחרר ממנו ולבנות הווה ועתיד טובים ומדויקים יותר .

זה יכול להיות 5 מפגשים או 10 מפגשים אבל זה יכול גם להימשך יותר זמן , תלוי בבעייה שאיתה נצטרך לעבוד. באילו מקרים התהליך לא יהיה ארוך יותר ? במקרים בהם נרצה לרדת לשורש הבעיה ולפתור אותה מהשורש , למשל אם הבעיה היא מאבקי כוח והתקפי כעס בין הורים לילדים , זה לוקח זמן לצאת ממאבק ולהתחיל לייצר שיתוף פעולה ותקשורת מכבדת וקרובה בבית . בתהליך ליווי של הורים לילדים עם חרדה חברתית יש גם כן מורכבות והוא יכול להיות תהליך ארוך יותר בגלל שגם ההורים נמצאים בלופ של דאגות ... זה תלוי גם במה שיעלה במהלך המפגשים , בקצב האישי שלך וביכולות שלך ליישם את הכלים . בכל מקרה חשוב להגיד: ביום שתהיה לך וודאות לגבי הדרך כי קבלת את כל מה שצריך אנחנו נפרדים כידידים.

בכל מפגש בודקים מה עבד ומה לא עבד בשבוע החולף לומדים להשחיז את הכלים ולהתאים אותם לבית שלכם , מתחזקים ומתקדמים הלאה בצעדים המותאמים לקצב שלך, זה יכול להרגיש כמו שיחה ממש טובה ופתוחה שבה אפשר לדבר על הבעיות , להציף אותם וללמוד כלים חדשים שצריכים לאמץ .