האשה בעידן החדש

קרייריסטית ?- אין זה חדש. שלמה המלך כתב:" היתה כאניות סוחר"

מהפכנית?- גם לא חדש. שרה אימנו הביאה לאברהם מיוזמתה את הגר ועל פיה נשק כל דבר, כשבאותה תקופה לא היה פתחון פה לנשים.

חד הורית?- תמר, זו מ"הוציאוה ותישרף" הפתיעה את יהודה...

לוחמת?- יעל אשת חבר הקיני.

מלכה נחשבת?- אסתר בת אביחיל.

נביאה?- דבורה אשת לפידות וגם חולדה הנביאה.

למעשה, אין הבדל בין האשה היהודית בעבר לזו של היום.

כל הקריירות והשאיפות נסבו סביב איכות חיים שנשים גדולות אלו חפצו בה למען קיום נאות למשפחתן. (גם תמר עשתה את המוטל עליה על פי נבואה וסופה שנישאה ליהודה)

כאז גם היום יודעת כל אשה בפנימיותה, בתת מודע, שחכמת נשים בנתה ביתה.

הנשים של היום מתחלקות לשני סוגים. סוג אחד אשה חכמה, סוג שני אשה יותר חכמה.

החכמה מבקשת מבעלה כל שחסר לה ומאחר ועל פי הכתובה הוא מחויב בשארה, כסותה ועונתה. הוא, נעבעך, רץ ועושה רצונה.

היותר חכמה מציגה לאישה את כל האפשרויות, בציינה ליד כל אפשרות יתרונות וחסרונות, אך בדבר שהיא רוצה בו בעיקר, היא כמובן, מציינת רק יתרונות ואז שואלת לדעתו של בעלה,- כאילו נותנת לו להחליט... וכך גם הוא יוצא גדול.

יש הקושרים לעידן זה את בלבולן של הנשים שלא יודעות אם הן רוצות קריירה או לא.

לדעתי, הבעיה היא לא בנשים אלא בגברים ובגישתם לנשים.

אשה צריכה רוחניות כי היא רוחנית. (הרבה יותר מהגבר)

הגבר שיודע להעניק, לפנק ולפרגן, לשתף את זוגתו בלבטיו, לצחוק עמה וגם לבכות, נותן בזה את כל הרוחניות הדרושה לה ולמשפחה. (הוא, כמובן, יקבל על השקעתו עשרות מונים)

במשפחה כזו, לא משנה ולא חשוב אם ומה עושה האשה, כי אז שלום לזוג ולנוויהם.

ממילא, כיוון שהבית מלא באור, יש הקרנה ממנו לסביבה והבית אז מלא תכונה ועשיה.