בערב ראש השנה טרם התקדש החג, כל ההכנות האחרונות לחג בעיצומן הרחובות ריקים מאדם ורק שני אנשים ישישים הולכים בדרך המוליכה לבית הקברות. חייקל ומוישל.

לחייקל, חבילה עטופה תחת בית שחיו.
שואל מוישל את חייקל.- "מה לכבודו כאן בשעה זו עם חבילה תחת בת שחיו?
עונה חיקל:" אני יודע שעכשיו עוד מעט אנחנו נפרדים מהשנה שעברה, אבל כיוון שכל עם ישראל טרודים בהכנות לחג, אין מי שילווה את השנה שעברה בדרכה האחרונה. כך לקחתי על עצמי מצות לוית המת וכבר הרבה שנים אני מגיע לבית הקברות לקראת ערב ראש השנה ומניח את החבילה הזו - מצבת זכרון לשנה שעברה ועליה כתוב פ.נ.( פה נטמנה )שנת תשס"ט. אך מה אתה עושה כאן מוישל?"
עונה מוישל :" גם לי יש מצוה שאני מקפיד לקיים כל שנה.
הנה כל עם ישראל טרודים בהכנות לחג ואין מי שיקדם את בוא השנה החדשה. אז כל שנה , לאחר שאתה מציב את המצבה, אני הופך אותה וכותב עליה פ.נ. (פה נולדה) שנת תש"ע.
יהי רצון שתהא השנה הבאה עלינו טובה
שנראה בה נפלאות ושנדע להתעלות בה בכל המעלות
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי