בוקר טוב ונעיר להכיר 
אני חדשה כאן (אבל ותיקה בעסקים) וזה תענוג להכיר אתכם

גם את אלה שכבר פגשתי , וגם את אלה שעדיין לא..

הבוקר אני עם השאלה הזו : 
"למה לי לקום כ"כ מוקדם בבוקר?"

הרי הפגישה הראשונה שלי מתחילה ב 8.30 , אז מה הלחץ ?

אז אני משכנעת את עצמי ושמה שעון מעורר ל- 7.15 

"בנחת" - אני אומרת לעצמי

"להחזיר שעות שינה"

"כי מגיע לי"

ועוד כאלה משפטים , טובים ונכונים שלא תטעו ...

ואז הנשמה שלי מתעוררת לה ב 5.15 ! 

ככה סתם.

ואני מנסה לומר לה : "הלו גברת מה סיכמנו ? קמים מאוחר היום! אין לאן לרוץ"

והיא בשלה.

אני מתעקשת , מנסה לחזור לישון וכל כמה זמן בודקת מה השעה.

5.55 

ממממ ... משחק מספרים ! ועוד ביום חמישי !

לא מוותרת , נשארת במיטה ואז מבינה ...

זה הזמן של הנשמה שלי!

אני קמה , בשקט בשקט ...

שלא אעיר אף אחד חלילה , 

מתארגנת , מכינה לי קפה ויוצאת לגינה.

ככה יושבת לי בנדנדה , הקפה ביד , מביטה בזריחה 

ומבינה שזה הזמן של הנשמה שלי להיטען 

בכל היופי הזה , הטוהר , והשקט 

בציוץ הציפורים שממש משוחחות אחת עם השניה.

רק אני והבריאה.

ומתי בדיוק במהלך היממה עוד יהיה לה לנשמה זמן שכזה ?

אז היא צודקת , היא דרשה שאקום.

ואני ... רק הקשבתי לה.

איזה יופי של בוקר כשכך מתחילים אותו.

בוקר של טוב לכולכם !

ויום חמישי שמח במיוחד...

שלכם,

אורית