היום ביקרו אותי שתי חברות טובות ומתוקות. שתיהן שייכות למזלות האש: אנרגטיות, שובבות, בעלות קסם אישי, רוחניות ובעלות אינטילגנציה ריגשית גבוהה. טוב, מה שנקרא, מין מצא את מינו.

הסיפור של שתיהן היה מאוד דומה- שתיהן נפרדו מבני זוגם והיו מוטרדות מאוד משתי שאלות: הראשונה- האם האקס עדיין אוהב אותן, השניה- האם הוא ייתקשר, יחזר, ירצה אותן.

ניתחתי את כתב ידן, תאריך הלידה ופתחתי את הקלפים. ראיתי אהבות חזקות, ממגנטות, מלאות בתשוקה, רומנטיקה. היה דבק חזק שבלעדיו זוגיות לא יכולה לשרוד. לצד כל אלה ראיתי קושי רב הקשור לתקשורת בין בני זוג, ראיתי קנאה, רכושנות, אכזבה, כעס והרבה פחד.

האקסים, עשו לי רושם, הגיעו מעולמות מנוגדים לחלוטין: רצינות, ארציות, היגיון, יציבות, שקילות ותבונה.

מה שמשך את השתיים היה החוזק שלהם והעוצמה. במיטה זה עבד מעולה. מחוץ למיטה התחילו הבעיות.

הבטחתי לשתיהן שהאקסים ייחזרו. לפחות ייתקשרו. ראיתי שיהיה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי להפריד אותם אחד מהשני בגלל המשיכה העוצמתית, אבל ייתכן שלאורך זמן ההיגיון ינצח את הרגש והמערכה תסתיים.

אחת מהן חייכה בעצבות וסיפרה לי שהיא ובן זוגה היו יותר פרודים מאשר מיוחדים. היא חזרה ושאלה שוב ושב האם הוא אוהב אותה. "הוא אמר לי שהוא כבר לא אוהב אותי" אמרה. חייכתי. אי אפשר לכבות אהבה בכפתור. אהבה זה רגש שתמיד ילווה אותנו גם אם לא נממשו.

אהבה עוצמתית מלווה ברגעים סוערים, מלאי תשוקה , יצרים והגשמה. האדם מרגיש שהוא אוהב את עצמו יותר בזכות הפרטנר השני. אהבה אמיתית כואבת. באהבה אמיתית אנחנו רוצים את הפרטנר השני בלי הפסקה. כואב לנו בלעדיו. רוב האנשים חיים בפשרנות. מתוך נוחות, הרגל, אינטרסים סמויים. שאלת המיליון דולר היא מה עדיף- רגש או פשרה? רגש או היגיון?

מבחינה הורמונלית רמת הרגש יורדת אחרי 4 שנים ואז מה שחשוב זאת התקשורת. מבחינה פסכולוגית- מי לא רוצה להיות נאהב ומאוהב באש האהבה?

אורית- גרפולוגית מוסמכת.