הסכנות שמסתתרות בדגים שאתם אוכלים

מזון בריאות ! האומנם ?

נתונים ממחקרים ומדוחות ממשלתיים מראים כי דגים מכילים מזהמים ורעלנים רבים והפיקוח עליהם כמעט ולא קיים. והאומגה 3 שקיימת בהם נמצאת בכמות זניחה - אם בכלל!

לדגים נוצרה תדמית של מזון בריאות אלא שלעיתים קרובות היא מתעררת בניתוח ספרות המחקר בתחום. ההמלצות המוסדיות לצריכתם נובעת בעיקר מכך שבשר דגים מכיל הרבה פחות שומן רווי מבשרם של יונקים ועופות והרכב השומן של חלקם מכיל אומגה 3 חומצת שומן החיונית לתפקוד אופטימאלי של תאים בגוף ובמיוחד מערכת העצבים המרכזית. עם זאת רוב הדגים הנצרכים בישראל מכילים כמויות זניחות של אומגה 3.  דגים מכילים גם כמויות לא מבוטלות של המתכת כספית ודיוקסינים - שהם כימיקלים רעילים המצטברים ברקמות ועלולים להזיק בצריכה מצטברת.

הכספית מופיעה בדגים בצורה האורגנית והרעילה שלה (מתיל כספית). היא נפלטת למים מתעשיות שונות ונקלטת באצות ובמיקראוגגניזמים שנאכלים על ידי דגים, ומצטברת בכליות, בכבד ורקמת השומן של הדג. ככל שהדג גדול יותר ונמצא גבוה יותר בשרשרת המזון, כך הוא מכיל יותר כספית.

כספית במינונים גבוהים עלולה לגרום להרעלה ומוות אך גם בכמות קטנה היא מזיקה בעיקר למערכת העצבים, נמצא כי מתיל כספית שבדגים נספג כמעט בשלמותו במערכת העיכול ומסוגל להצטבר ברקמות ובהן המוח. לכן גופים כגון ה FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) מציינים כי צריכת דגים מסוימים מסוכנת במיוחד לנשים בהריון עקב תכולת הכספית הגבוה שבהם. חשיפה עוברית גבוהה למתיל כספית נמצאה קשורה לירידה בתפקוד המוחי ובתפקודים המוטוריים וכישורי שפה ירודים.

באתר משרד הבריאות מופיעה רשימה של דגים מסוכנים לצריכה עקב חשש לרמות גבוהות של כספית כגון, כריש, דג חרב, מקרל וטונה. ככל שמדובר בדגים הנפוצים בישראל משרד הבריאות מציין שאין סיבה להגבילם. האומנם ?

מעט הממצאים מעוררים דאגה. המשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות מדגמיות של דגי הים התיכון כחלק מדו"ח שנתי העוסק בזיהום הים . בדו"ח האחרון לשנת 2011 נדגמו 223 דגים ממינים שונים.

הדו"ח אומנם מציין שבכל הדגים נמצאו ריכוזי כספית נמוכים מהתקן הישראלי המותר (PPM 1 לקילוגרם) בדגי מאכל אלא שמדובר בתקן אנכרוניסטי (משנת 1979).

התקן הנפוץ במדינות המערב נמוך במחצית 0.5 PPM כריכוז המרבי המותר בדגי מאכל וכמה מדינות אף אימצו תקן נמוך יותר של 0.3. גם שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של 0.5 אך התקן הישראלי הרשמי טרם שונה. כאשר נותחו תוצאות הדגימות לאור התקנה המודרנית נמצא שבכ4.9% מהדגים נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המקובל של 0.5 וב18% מהדגים נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המחמיר של 0.3. רמות כספית מדאיגות במיוחד נמצאו בדגי מפרץ חיפה.

גם דגי הבריכה אינם חסינים מריכוזים רעילים של כספית. לפי נתוני משרד החקלאות כרבע מהדגים שנצרכים בישראל הם דגי בריכה, ואף על פי כן פיקוח על רמות מזהמים בהם כמעט ואינו קיים הלכה למעשה. מהדוחו"ת השנתיים של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות , האחראים לפיקוח זה, עולה שב 2011 נעשו בדיקות בתשעה דגים בלבד וב 2012 לא בוצעו בדיקות כלל.

רבים סבורים כי דגי בריכות בטוחים יותר למאכל מאחר והם חשופים פחות לזיהומים המוזרמים לים כגון כספית. אולם סקירה מקיפה בנושא משנת 2009 שפורסמה בכתב העת International Journal of Hygiene and Environmental Health מראה כי כספית מצויה בכמות דומה לזו שבדגי ים. נתון זה אינו מפתיע מאחר שדגי הבריכות מואכלים פעמים רבות בדגי ים ובשמן דגים.

בנוסף הצפיפות הקשה שבה מוחזקים דגים בבריכות ובכלובים בתעשיית המזון מהחי (הנפח המוקצה לדג בחלק מהבריכות בארץ הוא ליטר וחצי) היא כר פורה להתפתחות מחלות. לכן נהוג להשתמש בכמות גדולה של חומרים אנטימיקרוביאלים (שם כולל לאנטיביוטיקה וחומרים אחרים למניעת וירוסים, ועבשים ופטריות) הן במזון הדגים והן במים. מעבר לכך שחלק מהחומרי הללו עלולים להגיע לבשר הדגים , השימוש האינטנסיבי בהם גורם להתפתחות חיידקים עמידים.

בשנת 2009 התפרסמה סקירה חשובה בכתב עת של אוניברסיטת אוקספורד בנושא השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בחקלאות הימית. לטענת החוקרים יש קשר הדוק בין עמידות לאנטיביוטיקה בנישות אקולוגיות אחרות לבין התפתחות חיידקים עמידים, עקב היכולת של חיידקים המתפתחת בברכות הדגים

להעביר בקלות חלקי גנים עמידים שפוגעים גם בבני אדם. יתר על כן, פעמים רבות דגי הבריכה מואכלים בין היתר בצואת עופות, המכילה חיידקים עמידים ושאריות אנטיביוטיקה ותרופות נוספות.

למרות כל האמור לעיל, יש יתרונות לצריכת בשר דגים בהשוואה לבשר בקר או עוף, בעיקר בשל תכולת השומן הרווי הנמוכה יותר. אך אם מעוניינים במזון תחליפי, שיהיה גם הוא מקור מרכזי לחלבון, ניתן להתבסס על קטניות וליהנות מחלבון איכותי ללא שומן רווי.

אם נביט על האמור לעיל מנקודת המבט של אומגה 3 , ניתן לספקו לגוף בצריכה של פשתן טחון, אגוזי מלך או זרעי צ'יה. מי שאינו מעוניין לוותר על דגים מומלץ שיאכל את הקטנים שבהם.

הכנס טקסט כאן