הבטחתי, ואני מקיימת: פוסט על ההבדל בין אחריות לאשמה...

בואו נתחיל מהמשותף - שתיהן מתייחסות להשפעת מעשים שלנו לדברים שקורים לנו ולאחרים.

ועכשיו להבדלים:

אחריות מתייחסת לשיקול דעת שאנחנו צריכים להפעיל לפני מעשה: לפעול מתוך כוונה חיובית, לשקול את התוצאות האפשריות, לברר במידת האפשר השפעות על אנשים סביבנו... בקיצור, אחריות פירושה לעשות מה שניתן כדי להרחיב השפעות חיוביות.

אשמה - במובנים משפטיים, המלה אשמה מתייחסת למעשים שנעשו למרות שהיה ידוע שיגרם נזק, או כאשר ניתן היה לצפות שיגרם נזק. במובנים הרגשיים,זהו רגש שמתעורר רק לאחר מעשה, כאשר השפעות המעשים שלנו עלדברים שקרו לנו או לאחרים היו שליליות.  

כלומר אשמה נובעת כשחושבים על דברים רק במבחן התוצאה. 

אלא שכולנו יודעים שהדרך חשובה לא פחות...

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים אשמה, חזרו קצת אחורה במחשבתכם, אל הדרך, והשתמשו במבחן המשפטי. עשיתם את המיטב שלכם, בתנאים ובידע שהיו בידיכם? יותר מזה לא יכולתם לעשות? ובכן, במה בדיוק אשמתם? אם התשובה שלכם היא "כלום, אבל..." הניחו לאבל...

מבחן נוסף שניתן להחיל פה הוא "מה היית אומר/ת לאדם אהוב/ה מאד, שהיה עושה את אותו הדבר?" אם הייתם יודעים שהם לא אשמים, הרי גם אתם לא אשמים...

בדרך כלל, אנחנו נכונים לגלות כלפי אחרים הרבה יותר חמלה מאשר כלפי עצמנו. אבל בינינו - גם לנו מגיע...

בפרק ב' - איך אפשר להפוך רגש אשמה לתחושת אחריות?

בינתיים, אני מזמניה אתכם לקרוא עוד, באתר שלי

זכרו: גם לכם מגיעה אמפתיה, היו הראשונים לתת לכם אותה...