ניכור הורי- מנקודת המבט של השכנים
אנחנו רואים אותו כל שבת שניה, ממתין בחניה.
לפעמים חצי שעה, לפעמים שעה שלמה. לעיתים עם מתנה ביד, לפעמים עם משחק או ספר. מחכה לילדיו שיירדו, שישימו לב, שיסכימו להצטרף אליו. הוא יושב במכונית, בוהה בטלפון או מביט בחלון הדירה בקומה השלישית, שם גרה גרושתו.כשכנים, אנחנו עדים שקטים למאבק הכואב של אדם שמנסה להישאר חלק מחיי ילדיו.
בהתחלה לא הבנו מה קורה. ראינו אותו יושב, מחכה, לפעמים מתקשר ושוב מתקשר. ואז הילדים - שפעם ראינו אותם רצים לקראתו בשמחה - מציצים מהחלון ונסוגים במהירות, או יורדים בסופו של דבר עם פנים חתומות, כמעט מרוחקות.זה התחיל לפני כשנה וחצי, כשהזוג התגרש. בהתחלה הילדים היו עוברים בין שני הבתים בטבעיות, כמעט בשגרה. ואז, לאט לאט, משהו השתנה. העברת המשמורת הפכה למחזה רחוב שבועי, שאנחנו - השכנים - הפכנו צופים לא-רצוניים בו.
כשכנים, יש משהו מתסכל באי-היכולת לעשות משהו. אנחנו מחליפים מבטים נבוכים כשאנחנו רואים אותו יושב שם, ממתין לשווא. לפעמים מישהו מאתנו מציע לו כוס קפה או מחליף איתו כמה מילים. אבל מה אפשר באמת לומר לאדם שרואה את ילדיו מתרחקים ממנו מול עיניו?
אנחנו יודעים שהגירושין היו סוערים. לפעמים שמענו ויכוחים, אבל מעולם לא היה שם משהו חריג או אלים. הוא תמיד היה אבא מסור - זוכרים אותו משחק עם הילדים בגינה, מלווה אותם לבית הספר. ועכשיו הוא זר בחייהם.
הקושי הגדול ביותר הוא חוסר האונים. כשכנים, אנחנו מרגישים לפעמים שאנחנו עדים לפשע שמתרחש לאור יום - ילדים שנקרעים מהורה אוהב - אך אין לנו שום יכולת להתערב. רק לצפות בדממה כיצד אב וילדיו הופכים זרים.
לפעמים אנחנו חושבים מה היה קורה אילו מישהו היה מעז לדבר. לשאול את האם מדוע הילדים פתאום לא רוצים לראות את אביהם. להציע תמיכה לאב המתמודד לבדו עם דחייה בלתי מוסברת.
אולי זו בדיוק הבעיה עם ניכור הורי - הוא מתרחש מול עינינו, אך בשקט כזה שקל להתעלם ממנו. זה לא אירוע חד-פעמי מזעזע, אלא תהליך איטי של ניתוק, שבו קשר טבעי בין הורה לילד נשחק עד שנעלם לגמרי.
אנחנו מקווים שיום אחד נראה שוב את מה שהיה פעם - ילדים רצים בשמחה לקראת אביהם, מספרים לו בהתלהבות על יומם, חולקים איתו צחוק. אנחנו מקווים שמישהו - אולי איש מקצוע, אולי חבר קרוב, אולי אפילו השכנים - יצליח לגשר על התהום שנפערה.
בינתיים, אנחנו ממשיכים להיות עדים שקטים לדרמה המתמשכת. מחייכים לאב כשהוא עובר, מנופפים לשלום לילדים, ומקווים שבאיזשהו מקום, מישהו יצליח לתקן את מה שנשבר.
פגשתם הורה שמתמודד עם ניכור הורי?
תחבקו אותו חזק, כי הוא עובר גיהנום ותשלחו אותו אליי, אני אייצג אותו ואלווה אותו עד לחידוש הקשר עם הילדים שלו.
בחרתי לעסוק בתחום של דיני משפחה בכדי לשנות עוולות ולעשות תיקון על החוויה שעברתי בעצמי בעבר. אותה חוויה אישית הולידה אצלי את תחושת השליחות הגדולה הזו שאיתה אני מגיעה לטפל בכל מקרה ומקרה. החזון שלי הוא