עם בוא האביב והפריחה המתחדשת בטבע, עצי השקד מתמלאים בלבן והכלניות מציצות בצידי הדרכים, אני מוצאת את עצמי חושבת על משפחות רבות שחוות ניכור הורי - כשדווקא בתקופה של התחדשות, הקשרים המשפחתיים שלהם קמלים.

האביב מלמד אותנו שיעור חשוב על התחדשות.
אחרי החורף הקודר, הטבע מתעורר לחיים מחדש. פרחים שנראו כאילו נעלמו לנצח, צצים שוב מהאדמה. עצים שעמדו חשופים מעלים, מתכסים בירוק רענן. זהו תהליך שמזכיר לנו שגם במקומות הכי אפלים ומייאשים - יש סיכוי לצמיחה מחודשת.

ניכור הורי, תופעה שבה ילדים מתנתקים מאחד ההורים בעקבות השפעות של ההורה השני, דומה לחורף ארוך במשפחה. הוא משאיר אחריו כאב, ניתוק וקור בדיוק כשנדרשים חום, צמיחה וקירבה. במקום לראות פריחה של קשרים, הניכור מביא קמילה של יחסים משפחתיים חיוניים.

אך כפי שהאביב מגיע גם אחרי החורף הקשה ביותר, כך גם ביחסים שסובלים מניכור הורי יש תקווה.
כשם שהשקדייה פורחת למרות הקור האחרון של החורף, כך קשרים שנראים שבורים יכולים להתחדש בתנאים הנכונים.

עבור הורים מנוכרים, האביב יכול להוות השראה:

• כמו הזרעים הממתינים בסבלנות באדמה, לפעמים נדרשת סבלנות אין-קץ.
• כפי שהפרחים זקוקים לטיפת גשם, כך גם קשר שנקטע זקוק לטיפות של נוכחות עקבית.
• כשם שהשמש החמה מאירה גם את העלה הקטן ביותר, כך גם אהבה בלתי תלויה בדבר היא המפתח להתחדשות.

באביב זה, אולי נוכל לקחת השראה מהטבע המתחדש סביבנו. אם אתם הורה שחווה ניכור, זכרו שגם בעצים היבשים ביותר מסתתר פוטנציאל לפריחה. אם אתם מכירים משפחה שנקרעת בשל ניכור הורי, היו כמו אור השמש והגשם - תמכו, עודדו והאמינו בסיכוי להתחדשות.

פגשתם מישהו שזו המציאות שלה?
תחבקו אותו חזק, כי הוא עובר גיהנום ותשלחו אותו אליי, אני אייצג אותו ואלווה אותו עד לחידוש הקשר עם הילדים שלו.