ניכור הורי הוא תופעה בה ילד מתנכר להורה אחד, בהשפעת ההורה השני. זהו תהליך שקט, שמתרחש מאחורי דלתות סגורות, ופוגע בנפשות רבות - ילדים והורים כאחד.

כיצד זה מתחיל?

לרוב, הניכור מתחיל בשלב הפרידה או הגירושין. מה שמתחיל כ"אבא לא יכול לבוא היום" או "אמא שוב מאחרת בכוונה", הופך עם הזמן למסרים עמוקים יותר: "אבא לא באמת אוהב אותך" או "אמא שלך אגואיסטית". מילים אלו נזרעות בליבו של הילד, והן צומחות לכדי דחייה של ההורה השני.

הנזק הבלתי נראה

לילדים המעורבים בתהליך ניכור הורי יש סיכוי גבוה יותר לפתח:

-  חרדה וחוסר ביטחון עצמי.

-  קשיים ביצירת קשרים אינטימיים בעתיד.

-  אשמה וקונפליקט פנימי.

-  זהות מפוצלת ("אני חייב לשנוא את אבא כדי לאהוב את אמא").

הקול הדומם של ההורים המנוכרים

ישנם אלפי הורים בישראל שחיים בכאב שקט. הם מתעוררים בבוקר ונרדמים בלילה עם תמונות של ילדיהם - ילדים שחיים קילומטרים ספורים מהם, אך רחוקים מרחק עולמות רגשית.

הם שולחים הודעות שלא נענות, קונים מתנות שלא נפתחות, ומשאירים מקום ריק בשולחן בימי הולדת וחגים.

לשבור את מעגל השתיקה

הגיע הזמן לדבר בקול רם על ניכור הורי. זה לא רק עניין משפטי - זו סוגיה חברתית, ערכית ורגשית.

מה אפשר לעשות?

1.  להכיר בתופעה - ניכור הורי הוא סוג של התעללות רגשית בילדים.

2.  לחנך אנשי מקצוע - שופטים, עובדים סוציאליים ומטפלים צריכים לקבל הכשרה ייעודית בנושא.

3.  לתמוך בנפגעים - הן בילדים והן בהורים המנוכרים.

מבט לעתיד

חשוב לזכור שלכל ילד יש זכות בסיסית לאהוב את שני הוריו, וליהנות מקשר משמעותי עמם.
גם כשהזוגיות נגמרת, ההורות נמשכת.

אני מאמינה שביום שנפסיק להתייחס לילדים כמושאים במאבקי כוח בין הורים, ונתחיל לראות אותם כבני אדם שלמים עם זכויות משל עצמם, נוכל להתחיל לטפל בתופעה הקשה הזו.

הורים יקרים, אם אתם מתמודדים עם ניכור הורי אני מזמינה גם אתכם לשתף, להקשיב ולהשמיע את קולכם.