אז קמתי בבקר וידעתי שצריך להיפרד.

הרי כבר כמה שנים שלא באמת נפגשנו אלא באקראי..

חלקם מהוהים, חלקם כבר לא לטעמי ואחרים הם רק נוסטלגיה.

ומה חשוב יותר ?

לתעד את העבר או לחיות את ההוה ?

אז שתיתי לי משקה של בקר וניגשתי למלאכה: הקטנים לתרומה, המכוערים לסמרטוטים ואת היפים יפים שעוד קילו-שניים-עשרים... יעלו עלי - הנחתי מקופלים יפה בארון. לא רחוק מידי מהעין..

שאזכר בתחושה של איך זה ירגיש בתוכם..

כבר 4 שעות ממיינת, נפרדת, מפנה מקום לצלילי שירים שלא נס ליחם, ונעים לי.

ברוך אלוהי היוטיוב :)

https://www.youtube.com/watch?v=aF0zBbPHckE&index=27&list=RDEMMr_vpgQsTLEytqaOtHp3dg