אין לי מושג איך העניין הזה התחיל. אבל, זה עשוי להתאים לכל אחד ואחת מאתנו... משהו שממש כדאי לחשוב עליו.
כשהייתי כבת 14 , אבי פגש זר ברחוב, מישהו שהיה חדש בחיפה, עיר שקטה שתמיד אמרו שב21:00 לא מסתובב איש ברחוב..

כבר מההתחלה אבי היה מוקסם מהזר החדש ועד מהרה הזמין אותו לחיות יחד איתנו. הזר נקלט אצלנו במהירות ובקלות והיה עמנו מאז.

ככל שגדלתי, מעולם לא הרהרתי בדבר מקומו של הזר במשפחתנו. במחשבתי הצעירה, הייתה לו פינה מיוחדת משלו.

הורי היו מדריכים מעולים: אמי לימדה אותי להבחין בין טוב ורע, ואבי לימד אותי לציית. אבל הזר... הוא היה מספר סיפורים. הוא היה מרתק אותנו למשך שעות, בסיפורי הרפתקאות, מסתורין וצחוק.

אם רציתי לדעת משהו בתחום הפוליטיקה, ההיסטוריה או המדע, הוא תמיד ידע את התשובות בהקשר לעבר, הבין את ההווה ונראה שאף היה מסוגל לצפות את העתיד!.                                                                               הוא לקח את המשפחה למשחק הליגה החשוב. הוא גרם לי לצחוק, ולפעמים לבכות. הזר לא הפסיק לדבר, אבל נראה שלאבא זה לא היה אכפת.

לפעמים הייתה אמא קמה לה בשקט, כאשר אבא ואני משתיקים זה את זה, כדי שנוכל לשמוע את מה שהזר אומר, והיא הייתה פורשת למטבח, בשביל השקט. (אני תוהה, עכשיו, האם לא התפללה שהזר ייעלם).

אבא הנהיג את ביתנו בעזרת כללים מוסריים, אבל הזר מעולם לא חש מחויב לכבד כללים אלה. ניבול פה, למשל, היה אסור בביתנו... והכלל הזה חל עלינו, על ידידינו ועל כל מי שביקר בביתנו. אך לא על האורח הוותיק שלנו. לעתים קרובות, היה פולט מלים גסות, אשר צרבו את אוזני ואשר גרמו לאבי להתפתל ולאמי להסמיק.

אבי לא הרשה לנו שימוש חופשי באלכוהול. אבל הזר עודד אותנו לנסות זאת על בסיס קבוע. הוא הציג את הסיגריות כמשהו "סבבה", סיגרים כסמלים גבריים ומקטרות כמכובדות. הוא דיבר בחופשיות (יותר מדי בחופשיות) אודות מין. הערותיו היו לעתים בוטות, לעתים מציעות.. ובדרך כלל... מביכות.

אני יודעת עכשיו, כי תפישותיי המוקדמות, לגבי יחסי ידידות, היו מושפעות במידה רבה, מאמירות הזר.                                                           פעם אחר פעם הוא התנגד לערכים של הורי, אך מעולם לא ננזף... ומעולם לא נתבקש לעזוב.
יותר מ46 שנה חלפו, מאז התמקם הזר אצלנו. הוא התמזג עמנו והוא כבר מזמן לא מקסים כפי שהיה בהתחלה. עדיין הוא נימצא בבית אימי , מחכה שמישהו יאזין לדבריו ויראה את מה שיש לו להציג. 

מה שמו?

אנו קוראים לו - " טלוויזיה ". היום יש לזר גם אשה... אנו קוראים לה -" מחשב".