שלושה שלבים בזוגיות. באיזה שלב אתם נמצאים? היום בבוקר בעלי הכעיס אותי מאוד,כי לא חיכה לי שנאכל ארוחת בוקר ביחד. יום שישי בבוקר,זה היום היחידי שיש לנו אפשרות לאכול ארוחת בוקר זוגית,ולנצל את העובדה ששנינו בבית,והילדים במסגרות. ואז בזמן הטיול היומיומי בפיזור הילדים למסגרות,פתאום נזכרתי,שמה שהפריע לי בו,למעשה נמצא בי. מה שזה אומר שכל מה שמפריע לנו בבני הזוג באופן אוטומטי נמצא בנו,אבל בצורה מודחקת ולא מודעת. ואז תוך כדי הפיזור, שאלתי את עצמי מה בדיוק הכעיס אותי בהתנהגות שלו? התחלתי לחפש,איפה זה נמצא אצלי,למרות,שמאוד נוח לחשוב שזה רק אצלו. כשמֵתרגלים את הטכניקה הזאת- (חיפוש בתוכי), התשובות מגיעות די מהר. כמובן שמהר מאוד מצאתי את כל מה שהכעיס אותי בו,בתוכי. כאשר מחפשים - מוצאים. חזרתי הביתה עם תובנות על עצמי,אבל מה שהכי חשוב,ששוב ושוב נוכחתי לדעת,שלכעוס על בן-זוג (ילד,אמא,אבא,אח,אחות וכו') זה פשוט חבל, כי אנשים מסביבנו מראים לנו את מה שקיים בנו,והמעניין, שמה שהכי מכעיס אותנו באחרים אלו בדיוק התכונות שקיימות אצלנו, אך הן פשוט מודחקות. וגם ההפך הוא הנכון. התכונות שאנו מאוד אוהבים אצל אחרים באופן אוטומטי הן גם נמצאות בנו,ואם נחפש בתוכנו נמצא אותן בשפע. אני מֵתרגלת את הטכניקה הזאת מאז שנכספתי לרב-מכר עולמי של ד"ר הארוויל הנדריקס "ולבסוף מוצאים אהבה" מדריך לזוגות.ד"ר הנדריקס הוא גם מייסד שיטה טיפולית "אימגו". למעשה,הוא מדבר על כך שבני זוג עוזרים אחד לשני לרפא את פצעי הילדות אחד של השני וזה בכלל לא במקרה שאנחנו מוצאים דווקא את בן-הזוג הזה,ונמצאים איתו (לפעמים תקופה קצרה,ולפעמים לכל החיים). הוא מסביר גם,שיש כמה שלבים בזוגיות. הראשון הוא,כמובן השלב הרומנטי ששני בני הזוג לובשים משקפיים וורודים ורואים רק את התכונות החיוביות אחד של השני. השלב השני זה שלב של מאבק כוחות. כאשר המשקפיים הוורדים כבר אינן נמצאות ומתחילים,לאט-לאט,או מהר-מהר לגלות שלבן-זוג יש גם תכונות שליליות כי הוא רק בן-אדם שגדל בסביבה מסוימת עם הורים מסוימים. ובשלב השני אפשר להישאר הרבה זמן ,אלה אם כן עוברים לשלב השלישי. והשלב השלישי זהו שלב של זוגיות מודעת. שלמעשה באה מהמילה-לדעת. ומה שכדאי לדעת,זה שכאשר משהו מכעיס אותנו מאוד בבן-הזוג (אבא,ילד,אמא,אח,אחות,וכו'), הרבה יותר קל לכעוס,להאשים,לשפוט,ולהיות קורבן של המצב. אבל אם נאמץ את הטכניקה של ד"ר הנדריקס ונעצור את התגובה הישנה (להאשים,לשפוט) ונתמקד בלחפש את זה בתוכנו, נגלה שכל ההתרחשות הזאת,זה משהו שפשוט בא להעיר לנו,עם פנס על הדברים שקיימים בנו, וכמה זה טוב שתמיד דואגים לנו להעמיד איזה מראַה לפנינו ולהראות לנו את הדברים שרוצים להשתחרר. חשוב לציין שכל רגש מתקבל בברכה,וזה בסדר לכעוס. אך מעכשיו, השלב הבא אחרי הכעס זה להסתכל פנימה ולמצוא את התכונה שמכעיסה,בתוכי. לפעמים התשובה לא מגיעה מיד אבל היא קיימת,ואם נרצה מספיק,נקבל אותה. שכולנו נזכה לזוגיות מודעת ונעזור אחד לשני לרפא את פצעי הילדות. תמר ברוך מטפלת בגוף הרגשי בשיטת דווה.