"אני כל כך נהנית מהעסק שלי, שאני שוכחת לחזור הביתה" אמרה לי יזמית בתחילת דרכה כשהיא מלאת אנרגיה והתרגשות מהעסק החדש שלה.

ואכן, בתחילת דרכו היזם נמצא באופוריה. הוא מגשים חלום, יוצר ונהנה מהאפשרויות הרבות הפתוחות לפניו. זוהי הרגשה נפלאה שאין כמוה, שמרוב תעסוקה חדשה ומרגשת, המשפחה עוברת למושב האחורי. בן הזוג נשכח ואם הילדים גדולים מספיק הם רואים את היזם הרבה פחות . בשלב זה, היזם אינו חש צורך בתמיכה מהסובבים אותו, הוא כל כך מלא בעצמו נמנע מלשתף את המשפחה  במה שקורה לו. אך תהליך השינוי מורכב משלושה שלבים:

שלב האופוריה הוא השלב הראשון, אחריו מגיע השלב השני: שלב הירידה, שהוא חלק מכול תהליך שינוי. כמו שבשלב הראשון רואים הכול ורוד, מלאים באנרגיה ואדרנלין, בשלב השני צצים הקשיים, יש ירידה בביטחון, מתחילים לנקר ספקות (יש אנשים שיפרשו מהעסק בשלב הזה), אך בשלב זה אסור לקבל החלטות מפני הראיה שאינה משקפת מציאות אלא מתייחסת למצבו של היזם. ראיה זו תחלוף ואז יגיע שלב ההסתגלות, בו ראיית המצב היא אובייקטיבית יותר, ראיית היתרונות והחסרונות של המצב והעסק.

בשלב האופוריה, שהוא שלב שהמשפחה חוששת ממנו ביותר שכן זה נראה להם כפנטזיה, שבו היזם לוקח סיכונים רבים ואינו חושש מחוסר הצלחה, כישלון, הפסדים ואכזבות . המשפחה ובני הזוג לא מבינים ממה היזם כל כך מתרגש ואז היזם מרגיש שלא מבינים אותו, מתרחק ושומר את חוויותיו לעצמו. אז מתחיל להיווצר ריחוק נוסף בין בני הזוג והמשפחה.

מלבד זאת חושש היזם ששיתוף בבשורות הטובות והחיוביות ישיג את התוצאה ההפוכה, ובמקום לשמוח בשמחתו ינסו להוריד אותו מהפנטזיה או מהאשליות שהוא מרגיש לדעתם ולמצוא  פגמים ובעיות בהם ,לערער את האמונה והביטחון בהצלחתו . לכן הוא נמנע לשתף מה קורה איתו ביום יום ובמיוחד את חששותיו . לדעתו שיתוף המשפחה בשלבי בניית העסק, ההתלבטויות, הקשיים והחששות, הסיכויים והסיכונים עלולה לגרום לבן הזוג "להרוג את החלום".

אך בחיים, אופוריה היא רק חלק מתהליך השינוי והיא אינה ממשיכה לעד. בהמשך תהליך השינוי, היזם מגלה שלא הכל פשוט וקשיים מתחילים לצוץ על פני השטח. אז בדיוק התמיכה מסביב חשובה ביותר: אופטימיות שיכולה להתחלף אחרי זמן מה בפסימיות ובאובדן הביטחון, ואם עד אז לא ניתן מקום לבן הזוג, הוא עלול לא לקחת חלק בתמיכה הנפשית לה זקוק היזם כל כך. אלא אפילו לומר לו "אמרתי לך ...." . מטרת השיתוף הינה לתת מקום לבן הזוג ולקחת חלק בעולמו החדש והמשמעותי של היזם ולאו דווקא להרוג את החלום.

שיתוף בן הזוג אינו תהליך פשוט. הוא מעורר רגשות עוצמתיים אצל כל אחד מהמעורבים בדבר. הדרך הקלה היא לא לשתף,  המחיר המיידי אולי קל, אך לטווח ארוך הוא אינו פשוט. מי שחושש לשוחח ולשתף את בן הזוג, חשוב שייעזר באיש מקצוע שיוכל ללבן באווירה נעימה ובטוחה את הנושא .

לסיכום, חשוב לזכור שעסק אינו רק אתגר אישי, אלא גם אתגר זוגי ומשפחתי. בעבודה נכונה ניתן להפוך את הפרטנר לשותף ולתומך ברמה האישית, שניתן לסמוך עליו, כי הצלחתך הינה הצלחה שלו ושל כל המשפחה. משפחתך היא זו שתעמוד לצידך בימים קשים ובימים טובים בתמיכה ובעידוד .