שחיקה מקצועית הינה תופעה ידועה, מוכרת ומדוברת במקומות עבודה. תופעה זו פוגעת בעובד ומשפיעה גם על מקום העבודה.

מפליא הדבר, כי ממעטים לעסוק בה בעסק הזעיר, למרות שסביר להניח שבעל העסק הזעיר הנושא על גבו אחריות כבדה יסבול ממנה. הנושא אינו נמצא על הפרק, כי יש להניח ששחיקה בעסק הזעיר תבוא לידי ביטויי בתלונות של בעל העסק על עייפות פיזית ונפשית, חוסר אנרגיה, בקשיים שיווקיים, קשיים כספיים, תפעוליים, אולי משום שהמושג אינו מוכר לו.

רבות נכתב על בדידותו של בעל העסק הזעיר, על העומס הרב המוטל על כתפיו ועל ריבוי התפקידים בהם הוא נושא. חלק מבעלי העסקים הזעירים צומחים, מתפתחים והופכים לעסקים קטנים ובינוניים ואז הם מתמודדים עם קשיים מסוג אחר. ברצוני להתייחס לבעל עסק זעיר שנשאר זעיר. באופן מעשי יש לו את החופש להחליט על שעות עבודתו, תחומי עיסוקו, איך לשלב בין המשפחה, האני והעבודה. אך לא כל בעלי העסקים הזעירים רואים את החופש להחליט בתחומי איכות החיים אלא יותר את חובותיהם בעסק.

נושא הניהול של עצמם ושל העסק הינם נושאים קריטיים. לא מעט בעלי עסקים מנוהלים על ידי העסק ולא מנהלים אותו. החשש להגדיר את עצמם או לאבד לקוח מניע אותם ומונע מהם להגדיר ולקבוע את שעות עבודתם ואת תחום העיסוק.

הגורמים לשחיקה בעסק הזעיר:

ברצוני להתייחס בעיקר לאופיו של בעל העסק הזעיר.

 בדרך כלל אלה בעלי מקצוע מצוינים, פרפקציוניסטים המאמינים מאוד בעצמם, בטוחים שהם עושים הכי טוב את עבודתם, הם לא סומכים על אף אחד שיעשה את העבודה טוב כמוהם. תפיסה זאת יוצרת ריכוזיות ואחריות רבה ביותר המוטלת על כתפיהם. אם ישאלו אותם מדוע לא ייקחו עזרה? עובד נוסף או אולי שותף? יענו - ניסינו ואי אפשר לסמוך על אף אחד. תפיסה זאת מובילה אותם ל:

1. בדידות מקצועית ועומס רב המוטל עליהם.
2. פרפקציוניזם המביא לחוסר יכולת לסמוך על אחרים (לעיתים אף על אנשים מהמשפחה הקרובה)
3. עייפות, כתוצאה משנים של עבודה המלווה בדאגה רבה.
4. דריכות מתמדת על מנת לבצע שינויים המוכתבים ע"י כוחות השוק הדינמיים.
5. עמידה מתמדת על המשמר בעידן של תחרותיות רבה.

שילוב של אופי העסק הזעיר ואופיו הריכוזי של בעל העסק  אינו מאפשר לו לשחרר חלק מהעבודה ,להוריד מעצמו תפקידים ולהעביר לאחר, ולפיכך יוצר מצב של תקיעות שהולכת וגוברת. מצד אחד הוא יודע שבאים אליו בשל יכולותיו המקצועיות ואם יעביר לאחר, יאבד לדעתו את לקוחותיו.

בבחינת פרדיגמה זו, נסכם שלא ניתן להמשיך לאורך זמן בהתנהלות מסוג זה, כאשר עול פיזי ונפשי כה כבד נתונים על כתפי היזם.

יש לעצור בנקודה זו ולבחון את הפעולות אשר הוא חייב לעשות בעצמו, ואלה שהוא יכול להוציא מידיו למיקור חוץ.

גם עסק של אדם אחד חייב להתנהל כמו עסק גדול, כשהוא בוחן את כל המשימות שיש לו בעסק ומבצע רק את אלו שבהם יש לו יתרון יחסי על כולם, והיתר – יעשה ע"י אחרים, על מנת לשמור על רמת אנרגיה גבוהה מאחר ולחצים כה רבים מתישים את בעל העסק ויוצרים את התוצאה ההפוכה.