אחד האתגרים הרציניים של כל מאמן הוא להוציא את המתאמן מ"אזור הנוחות": איזור הנוחות הוא מקום מוכר, נעים, לא מאתגר, לא מלחיץ ולא מקדם. כשמו כן הוא – הוא מקום ממכר שנוח מאוד להיות בו והנמצאים בו מעוניינים להישאר בו. יש הרואים בהגעה לאזור הנוחות את המטרה. משפטים כמו "להגיע אל המנוחה והנחלה" הינם משאלת לב של רבים הרוצים סוף-סוף להגיע אל נוחות, שלווה ורוגע. לא קל לצאת מאזור הנוחות, מאחר והוא מקום השואב אליו, אך אי אפשר להגיע לשום מקום אם לא בוחרים לצאת ממנו. הסיפור הבא הינו סיפור מעורר מחשבה המיועד לאלה הנמצאים באזור הנוחות וחוששים לצאת ממנו: להקת אווזים עפה לה מארצות הקור לארצות החום. בדרך עצרו באי שנקרא "קמפורטלנד" (Comfort Land). האווזים מאוד נהנו להיות בקמפורטלנד. מזג האוויר שם היה נעים, תושבי האי האכילו אותם ולטפו אותם. האווזים הרגישו שסוף סוף הגיעו אל המנוחה והנחלה. לאחר זמן מה ביקשו האווזים הצעירים להמשיך בדרכם. הם טענו שהחורף מתקרב וכדאי להמשיך במסע לפני שיתחיל החורף. האווזים המבוגרים התנגדו ליציאה לדרך: "כל כך טוב לנו כאן!" טענו. "אוהבים אותנו, מאכילים אותנו ומלטפים אותנו. נישאר כאן עוד קצת". האווזים נשארו בקמפורטלנד, אך כשירד החורף הבינו שנתקעו בקמפורטלנד והם אינם יכולים להמשיך הלאה. באותה שנה בחג המולד עלה על כל שולחן בקמפורטלנד אווז שמן ומפוטם שכמוהו לא היה. כשנוח לנו יותר מדי, צריך להבין שלנוחות יש מחיר גבוה. חוסר קבלת ההחלטה כדי לשנות זאת עלול להיות הרסני. בדקו עם עצמכם האם אתם נמצאים בקמפורטלנד, שלמרות היותו מקום נעים ונוח – האם זה המקום האידיאלי עבורכם?