עד לפני שתיים עשרה שנים, הייתי בחור חסר ביטחון, תלותי, עצוב, חסר זהות, בעל כעס רב כלפי האל שלמעלה, ובעיקר קורבן לרשלנות רפואית שנגרמה בעת לידתי, רשלנות ש"טוטאה" ממסדרונות חדר היולדות וגרמה לנכות לא מבוטלת הקרויה בשפה המקצועית "Cerebral Palsy" (שיתוק מוחין).

לגלוג הילדים בגן ובבית הספר היסודי, האצבע המושטת, הכינויים ש"הדביקו" לי, כל אלה יצרו חסכים ושאר השלכות שליליות שגרמו ל"נכות פסיכולוגית" שעם הזמן הפכה חלק מעולמי. חוסר יכולתי להשתתף במשחקי ההפסקות כגון: כדורגל, כדורסל, תופסת, מחבואים ושאר משחקי ילדות (שלמרבה הצער כמעט וחלפו מן העולם), רק העצימו את תחושות העצב והבדידות שאפיינו את ימיי באותה תקופה.

מאוחר יותר, בשעה שלרוב חבריי כבר יש בנות זוג, מצאתי את עצמי מתוסכל, בעיקר לנוכח העובדה שתחושות לגיטימיות שחווה נער מתבגר כמו: רגש,חיבוק, נשיקה, יחסי מין, ודברים טריוויאליים אחרים – טרם הפכו לחלק מנחלתי בעקבות הנכות הפיסית. לצה"ל היה מאוד קל "לנפנף" אותי עם תעודת הפטור מאחר ובאותה תקופה, המודעות לגיוס בעלי מגבלה כזו או אחרת היתה בשפל, וכך בעצם הפכתי קורבן לפחדים, לרחמים העצמיים ולתפיסת עולם צרה שכלאה אותי כאסיר בבית הכלא שיצרתי לעצמי.

בגיל 24, עברתי מהפך בחיי. מאדם מפוחד, חסר ביטחון, תלוש כעלה שזורם בנהר החיים, ושאר התכונות שהזכרתי, הבנתי שאין אף אחד שיכול לעזור לי מלבדי, ושרק אני יכול לנווט את ספינת חיי לחוף המבטחים בו ארצה להיות. ספר שקראתי, הוביל אותי לאמץ מודעות עצמית ומשמעת מחשבתית גבוהה, משמעת שלימדה אותי לחשוב אחרת, להאמין אחרת, להתבטא אחרת, ולנהל את חיי אחרת. הספר אגב, היה 'כוחו של תת-המודע'  מאת: ג'וזף מרפי.

דרך החיים הזו הובילה אותי למסע הראשון שלי לבד ברחבי העולם, שם, במרחק אלפי ק"מ ממולדתי, הבנתי שנכות היא מושג המצוי בראש ובראשונה בתוך ראשי. לאחר מספר שבועות בדרום אפריקה וחוויות מדהימות שעיצבו מחדש את זהותי,שונו חיי מקצה לקצה. עם שובי לארץ ובמשך העשור האחרון (שכלל מסעות נוספים במזרח הרחוק), קצרתי הצלחות שלא האמנתי שאגיע אליהן, הצלחות בתחום הקריירה, החברה, המשפחה, הזוגיות, ועוד ים של הישגים חסרי תקדים, אותם השגתי בזכות לקיחת האחריות על מחשבותיי.

לפני שנה, לאחר טיול נוסף במזרח, עזבתי את אילת - העיר שגידלה וחישלה אותי בעשור האחרון, ויתרתי על משרה טובה, משכורת מצוינת, פנסיה מובטחת, דירת גן שבניתי בשתי ידיי, ועוד שאר דברים נפלאים ויציבים, כל זאת לטובת מעבר למרחבי השרון הירוקים, שם אני מגשים ומרחיב בימים אלו את מפעל חיי.

בעבר, אפשרתי לחיים לחיות אותי במקום שאהיה אני זה שאחיה אותם. היום, לאחר המון הרצאות מול גופים ציבוריים גדולים (ביניהם גם חיל האוויר) להם הנחלתי את סיפורי האישי, אני פותח את לבי בפני כל קהל הקשוב לו, ובליין סדנאות מיוחד, מנסה לשנות במידה לא מבוטלת את פניה של החברה המשוסעת בה אנו חיים. אחת ממטרותיי היא להפוך אושר והצלחה מ-יעד רחוק למציאות עכשיו.

למרבה הצער, גם בישראל של 2009, נתקלים נכים רבים באפליית העסקה מצד מעסיקים שחוששים להעסיקם בשל מגבלתם. פריצת דרכי המקצועית נוצרה בזכות ההזדמנות שהעניקו לי מעסיקיי הראשונים, הזדמנות להבליט את כישוריי המקצועיים, כישורים שהובילו אותי להישאר נאמן למקום עבודתי במשך שנים ארוכות.

המפגשים הרבים שיש לי עם מעסיקים במסגרת שליחותי, הם הזדמנות עבורי לייצג מגזר שלם ולהמחיש את העובדה שאולי אנו "שונים", אבל שווים לגמרי בכל הקשור בתרומתנו לחברה בכלל, ולמקום העבודה בפרט.

חזוני:

• לתרום ליצירת חברה מודעת יותר, הוגנת יותר, ערכית יותר, מוסרית יותר.

• לתרום ליצירת חברה בה אנשים מקשיבים לא רק למילים היוצאות מפיהם, אלא גם למה  שמאחוריהן.

• לעורר אהבה, לעודד חמלה ומחילה, ללמד קבלת אחריות ולטפח מודעות עצמית גלובלית.

• ליצור חברה בה אנשים יחיו מתוך בחירה, ולעולם לא יפסיקו לחלום, להעז, להאמין ולהגשים !

זה לא בשמיים, זה אצלכם בידיים !

למידע על פועלי הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שכתובתו: www.eyalsabag.com

שלכם,

אייל סבג

מאמן אישי, מרצה ומנחה סדנאות למודעות עצמית וחשיבה חיובית.