שחרור התודעה באמצעות השתתפות בשמחת הזולת

·        יש משל בכתובים הבודהיסטים על סוג של מלכודת קופים, שעשויה מזפת שנמרחת על האדמה.קוף מגיע למקום, שם רגל על המלכודת,ונדבק. בנסיון להשתחרר הוא מניח רגל שניה- וגם היא נדבקת. ואז הוא מניח זרוע אחת במאמץ להיחלץ, ואחר כך עוד זרוע. במאמץ נואש להשתחרר הוא מניח את הראש, ועכשיו הוא תקוע לגמרי.

·        כך רובנו תקועים בגלל מצבי תודעה מענים של קנאה, שיפוט, השוואה ביזוי ואפליה.

·        אם הקוף היה מושיט את ידו להיאחז בענף של עץ, מיד אחרי שנדבק לזפת ברגל אחת – במקום להניח את כל הגפים והראש בתוך הזפת- היה לו סיכוי להשתחרר.

·        מה שמספק לנו את ההזדמנות לעקור את עצמנו מההיתקעות, לשחרר את עצמנו ולהיות מאושרים, זה להיאחז במספר תכונות שאפשר לטפח, אחת מהן היא לשמוח בשמחת הזולת. גם אם זה נראה בהתחלה אבסורד

כשמשתתפים בשמחת הזולת אין מקום לשיפוט. גם אם האדם השני הגיע לשמחה שלו בדרך שלא נראית לנו. גם אם אמרנו לו איך לדעתנו צריך להתקדם והא בחר דרך אחרת והצליח- כדאי להתאמן על גמישות של ההכרה ולשמוח איתו בשמחתו. לא להיתקע בזפת של השיפוט: אני אמרתי לו לנהוג כך, והוא נהג אחרת.

לדוגמא אם מישהו מתכנן לנסוע לחופשה למקום שהייתה לי בו התנסות גרועה. אני מזהירה אותו שלא ייסע לשם והוא בכל זאת נוסע ומבלה נהדר. האם אוכל להרפות מהעצה המוטעית  ולהעדיף את האושר שלו על הצדק שלי?

השתתפות בשמחת הזולת מנטרלת אותנו מהשיפוט, ומהנטייה לכפות

על העולם לנהוג בהתאם להשקפה שלנו.

יש אנשים שבוחרים לחיות בנוחיות גדולה, ויש כאלה שבוחרים בחיים פשוטים. יש שבוחרים בעיסוק שאנחנו לא היינו בוחרים בו.

האם נוכל להניח להם לבחור בדרך שונה משלנו ופשוט להשתתף בשמחתם?

זה אחד הענפים שיכול להוציא אותנו מהזפת.