"מה הבעיה?" היא אומרת לי.

"צריך רק להגדיל את אוצר המילים באנגלית."

"זו הבעיה וזה הפתרון."

"מדוע צריך לעבוד על ביטחון עצמי באנגלית?"

מספיק להגיד "את יכולה!"

"את תצליחי!"

"וזה קורה."

מסכימה איתה חלקית.

העצמה היא חלק מהעניין

ויחד עם זאת, רק העצמה לא תפתור את הבעיה.

כאשר אין חסמי עומק,

העצמה אולי תעזור (וגם, לא בכזו פשטות).

אם אותה אישה, הסתובבה שנים בעולם

עם התחושות המודעות (או הלא מודעות) הבאות:

"אני לקוית למידה מאובחנת (עשיתי איבחון בכיתה…)."

"יש לי הפרעות קשב."

"אני קצת מרחפת בלמידה."

"לא הצלחתי לקלוט בזמן את מיומנויות הקריאה והכתיבה בעברית."

"תמיד הייתי צריכה עזרה נוספת כגון: מורה להוראה מתקנת

או יחס מועדף מהמורים שלי או התאמות כמו

התעלמות משגיאות כתיב, תוספת זמן וכדומה.

"תמיד הייתי מאחורי כולם. איטית כזאת."

"תמיד היה לי קושי כזה או אחר בלימודים וברור שיש לי באנגלית."

"אנגלית זה הכי קשה. צריך לזכור הכל."

כאשר מסתובבים בעולם עם התחושות הללו,

מסתובבים עם סוג של תגית, אשר מסמלת

"שאני פחות מכולם. הם יותר…"

"אני, אין לי כישרון לשפות."

ועוד משפטים מקטינים.

יתכן אף שכך היה לרובנו בילדות והדחקנו את זה

וכיום זה בא לידי ביטוי במציאות

ותוקע אותנו מלהתקדם לדברים יותר מורכבים

ויותר משמעותיים.

אנחנו עומדים במקום.

זזים במילימטרים ספורים.

לא מעיזים לזוז מהמוכר והידוע, שאולי נאבד גם את זה.

יש אנשים שיסתפקו בזה.

הם יסתפקו בתפקיד שקיבלו ולא ישאפו גבוה.

הם ישארו במקום עד הפרישה.

ויש את אלה שממש רוצים להתקדם בחיים

ולשפר את רמת השכר

ולשפר את המעמד שלהם

ולהשפיע 

והם מנסים!

בהחלט הם מנסים

ומתקדמים קצת.

יש להם עוד קצת ידע. עוד קצת אוצר מילים,

אבל בטח שזה לא מספיק.

הם לא מצליחים לדבר אנגלית כמו שהם רוצים

ובעיקר מרגישים שהם מתאמצים

וזה מעייף.

אתם אלה שמגיעים אלי

ואני מברכת על הזכות להוביל אתכם להצלחה. 

אנו לומדים באמצעות כלים מהעידן החדש.

אנו צוללים ביחד לרבדים עמוקים בנבכי התודעה

ואתם נהנים לגלות ולחקור

ביחד איתי איך החולשה שלכם

הופכת לחוזקה שלכם.

אנו לומדים בצורה חוויתית וכיפית אנגלית

ועם הזמן אתם מבינים שגם אתם יכולים.

אתם גם לא מבינים איך לא הגעתם אלי

קודם לכן והייתם חוסכים את כל

עוגמת הנפש הזאת.

אנגלית זה כלי תקשורת שהוא must

בעידן החדש והוא לא זר לכם יותר.

אנחנו צולחים את מכשולי השפה ביחד

ואנחנו בתחושה של  bliss = אושר עילאי.

ניצחנו ונמשיך לנצח,

כי בחרנו בחיים

ובחיים לא נשארים במקום.

בחיים גדלים ומתקדמים.