ביום 17.7.16 התרחשה מהפיכה של ממש בדיני המשפחה בישראל. חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, נכנס לתוקפו ומביא עימו בשורה חדשה של ממש. החוק החדש קובע חובת גישור בסכסוכים משפחתיים, היינו – כשיש סכסוך משפחתי, החוק החדש קובע כי חובה לפנות תחילה לגישור. מטרתו של החוק החדש, כפי שמצויין בסעיף 1 לחוק, הינה "לסייע לבני זוג ולהורים ולילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בינהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינויות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד". המחוקק, בקובעו את חובת הגישור תחילה בסכסוכי משפחה, שם לו למטרה להעמיד את טובת המשפחה וטובת הילדים לנגד עיניו, תוך קידום יישוב סכסוכי משפחה בהסכמה ובדרכי שלום. בית המשפט הכיר לא פעם ביתרונות הגישור, כפי שבא לידי ביטוי למשל בפס"ד בר"ע (מחוזי ת"א)1979/00:" פתרון מוסכם לגירושין מחוץ לערכאות עדיף על פסק גירושין. תהליך משפטי הוא תהליך טראומתי ומשאיר משקעים שליליים על בעלי הדין... גירושין טראומתיים מאפילים על נישואין הנתפסים כאירוע היכול להסתיים בצורה טראומטית. על רקע דעות אלו התפתחו בעולם תהליכי הגישור, הפישור וההדרכה...". מהפיכה זו בדיני המשפחה בישראל, הינה חלק מתהליך רחב ועמוק יותר המתרחש במשפט הישראלי החל משנות התשעים של המאה העשרים, כמו גם במערכות משפט במדינות נוספות בעולם, כדוגמת ארצות הברית וקנדה. מדובר בהטמעה איטית ועקבית של עקרונות הגישור בשיטת המשפט הישראלי. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, מציין כי "גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים... הצורך בגישור קיים, גם אם בתי המשפט אינם עמוסים וזמנם בידם. גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור בא לפתור את בעיותיה של החברה". הסיבה לחדירת הגישור למערכת המשפט הינה לא רק נוכח העובדה שהעומס בבתי המשפט בישראל הינו כבד, ישנם תיקים שמתנהלים למעלה מעשר (!) שנים, והיה רצון לשפר ולייעל את המערכת, אלא ההבנה שלצדדים ייטב הרבה יותר אם יגיעו לפתרון הסכסוך בינהם באמצעות גישור, שכן פתרון סכסוך בהליך גישור הינו מהיר יותר וזול משמעותית מניהול ההליך בבית המשפט. כל מי שהיה בבית המשפט שם לב לעובדה שבית המשפט, כבר בדיון המקדמי, מעודד את הצדדים, לנסות וליישב את הסכסוך בינהם בהליך גישור. בחלק מבתי המשפט יש מחלקות לניתוב תיקים בבית המשפט, האמורות להפנות סכסוכים להליך גישור. בחלק מבתי המשפט מיושם פרוייקט מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) המחייב צדדים להתייצב לפגישת קדם גישור. בבית הדין לענייני עבודה, למשל, יש אפשרות של בירור תובענות מסוימות באמצעות גישור. לצדדים הפונים לגישור יש אף תמריצים כלכליים, כמו השבת האגרה ששולמה לבית המשפט במידה והגישור צלח. סיכומו של דבר – מהפיכת הגישור כבר כאן! עוד ועוד אנשים אשר ברצונם לפתור סכסוך משפחתי או עסקי, משכילים לפנות מיידית לגישור, במקום לפנות לבית המשפט. עוד ועוד אנשים נחשפים לעובדה שיש אפשרויות אחרות זולות ומהירות יותר לפתור סכסוכים, בדרכים של גישור והסכמה, בדרכים של הקטנת עוצמת הקונפליקט וחיפוש אחר פתרון הסכמי שייטיב עם כולם ויאפשר פתיחת חיים חדשים, מלבד פנייה לבית המשפט, שאינו בהכרח המקום שייטיב עם הצדדים.