מעשה שהיה כך היה: זוג שהחליט להתגרש, פנה להליך גישור ובמסגרתו גיבשו הסכם גירושין כולל, ההסכם אושר על ידי בית המשפט והם אכן התגרשו. לאחר הגירושין, גילתה בת הזוג כי בעלה לשעבר ניהל חיים כפולים של ממש בעת שהיו נשואים, וכי נולדו לו שלושה ילדים נוספים מחוץ לנישואין מאותה אישה, כאשר אחד מהילדים אף נולד במהלך הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים. האישה טענה כי במהלך חיי הנישואין סיפר לה בעלה לשעבר כי הוא עובד במוסד, וכעת התברר לה שמדובר בסיפור כיסוי גרידא לחייו הכפולים אותם ניהל. לאור האמור, טענה האישה כי הסכימה לוויתורים בהסכם הגירושין על רקע תשתית עובדתית שגויה, ולו היתה יודעת שהם מסיימים את מערכת הנישואין ביניהם בגלל משפחה אחרת שהקים במקביל לנישואין, היא לא הייתה חותמת על הסכם הגירושין והוויתורים המפליגים שבו. האישה טענה שהיא חתמה על הסכם הגירושין מתוך טעות והטעיה, בהסתמך על מחשבה ואמונה שאינה תואמת את המציאות, וכי בעלה לשעבר ניהל בגישור משא ומתן שלא בתום לב, והסתיר ממנה ומהמגשר פרטים מהותיים, ולכן יש לבטל את הסכם הגירושין. בית המשפט קבע כי פסק דין המאשר הסכם או פשרה אליה הגיעו הצדדים, מורכב משני חלקים: החלק ההסכמי - ההסכם בין הצדדים, והחלק השיפוטי – החלטת ביהמ"ש אשר נותנת להסכם תוקף של פסק דין. בית המשפט מציין כי הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י ביהמ"ש, לא יבוטל כדבר שבשגרה, שכן הצדדים מצהירים לפני אישור ההסכם כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וכי שני הצדדים הבינו היטב על מה הם חותמים ואת התוצאות הנובעות מחתימתם. יחד עם זאת, ביהמ"ש קבע כי הסכמים אלו, אינם חסינים לגמרי בפני ביטול. ביהמ"ש ציין כי הסכם זה, אשר נערך לאחר הליך גישור ארוך למדי, כשנה, והכולל אישור ההסכם בביהמ"ש – ניתן יהיה לביטול אך ורק בנסיבות קיצוניות וחמורות במיוחד. ביהמ"ש קבע כי נסיבות מקרה זה הינן חמורות וקיצוניות דיין על מנת שיובילו לביטול ההסכם, ולכל הפחות לביטול החלקים הנוגעים לחלוקת הרכוש בין בני הזוג מהנימוקים הבאים: יש לבטל את ההסכם מכוח עילות הביטול של "טעות" ו"הטעיה". "טעות" הינה מחשבה או אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות, כאשר טעותו היסודית של צד אחד ידועה לצד השני, רשאי הטועה לבטל את ההסכם. "הטעיה" – טעות שנגרמה לצד אחד כתוצאה מהטעיה שנגרמה על ידי הצד השני. ביהמ"ש השתכנע כי בעלה לשעבר היתל באישה בכך שהסתיר ממנה קיום מערכת זוגית ומשפחתית מקבילה לזו המשותפת לשניהם, וכן גרם לה להאמין שהוא מתנדב ביחידה חשאית, ככל הנראה, כדי להסביר את היעדרויותיו, וכי מדובר בטעות והטעיה מכוונת של האישה על ידי בעלה לשעבר. ביהמ"ש שוכנע כי בנסיבות העניין, לו האישה הייתה יודעת מהי המציאות האמיתית לאשורה, היא לא הייתה מסכימה לוויתורים הכלכליים המשמעותיים בהסכם הגירושין, והייתה תובעת זכויותיה במלואן. ממקרה זה ניתן ללמוד את החשיבות הרבה והמעמד המיוחד שביהמ"ש נותן להסכמים אשר הצדדים חותמים עליהם בהסכמה ומרצונם החופשי, ואשר קיבלו תוקף על ידי ביהמ"ש, ורק במקרים קיצוניים וחמורים במיוחד, ביהמ"ש ייטה לבטלם. כמו כן – ניתן ללמוד על חשיבות עיקרון - העל בגישור, צדדים הבאים לגישור חייבים לבוא נקיי ידיים ולנהל משא ומתן בתום לב, והגישור לא יהווה מכבסה למצגי שווא ולהטעיות חמורות וקיצוניות.