חוק יחסי ממון קובע כי נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג טרם הנישואין – לא ייכללו בנכסים העומדים לחלוקה במקרה של פקיעת הנישואין (גירושין או מוות), אולם לא תמיד המצב הינו כך, ולעתים בית המשפט פוסק אחרת. מקרה שקרה כך היה: יוסי פגש את דנה (שמות בדויים), השניים התאהבו והחליטו להתחתן. טרם הנישואין, יוסי רכש מכספו שלו דירה ללא משכנתא, והדירה נרשמה על שמו בלבד. לאחר שהם נישאו, התגוררו בני הזוג בדירה שרכש יוסי, שנרכשה כאמור עוד לפני החתונה על ידי יוסי מכספו שלו ללא משכנתא ונרשמה רק על שמו, ונולדו להם שלושה ילדים. כעבור 10 שנים החלו היחסים בינהם להתערער, והשניים החליטו להתגרש. האישה טענה כי מגיעה לה מחצית מהדירה שרכש יוסי עוד לפני הנישואין. האישה טענה כי רכישת הדירה נעשתה סמוך לנישואין על מנת שתשמש למגורי המשפחה העתידית, וכי במהלך הנישואין הם ביצעו שיפוצים נרחבים בדירה, ואף הסכימו בינהם למכור אותה ולרכוש תחתיה דירה אחרת באמצעות התמורה שתתקבל מהמכירה ובאמצעות חסכונות משותפים. לכן – לטענת האישה, יש לראות בכך את הסכמת הבעל לשיתופה בזכויות בדירה. הבעל טען מנגד כי את הדירה רכש ארבע שנים לפני הנישואין ושנתיים לפני שהכיר את האישה, כך שאין הגיון בטענת האישה שרכישת הדירה נעשתה במטרה לשמש את מגורי המשפחה העתידיים. הבעל גם טען שלא בוצע שיפוץ רציני בדירה לאחר שנישאו, למעט סיוד של הדירה פעמיים. ומה קבע בית המשפט? כעיקרון, על בן זוג המבקש שיוקנו לו מחצית הזכויות בדירת המגורים שרשומה על שם בן הזוג האחר, מוטל להוכיח - מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים, גם את קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת השיתוף בנכס הספציפי. במקרה זה, קבע בית המשפט הייתה כוונת שיתוף בדירת המגורים הספציפית, ולכן האישה זכאית למחצית הזכויות בדירה. נשאלת השאלה: כיצד יכול בן/בת זוג להבטיח שבמקרה של פרידה, הדירה שרכש/ה טרם הנישואין מכספו שלו/ה וללא משכנתא – תישאר בבעלותו/ה הבלעדית? התשובה היא באמצעות הסכם ממון. מהו הסכם ממון: הסכם ממון הינו הסכם בין בני זוג המסדיר את ענייני הרכוש ביניהם. הסכם ממון חייב להיות בכתב, ולקבל תוקף על ידי ביהמ"ש או נוטריון. הסכם ממון קובע הסדר בדבר הרכוש אשר רכשו בני הזוג טרם הנישואין, כלומר: האם במקרה של פרידה הוא יהיה בגדר הרכוש המשותף או שיישאר בבעלותו הבלעדית של בן הזוג שרכש אותו, וקובע גם הסדר בדבר הרכוש שבני הזוג צוברים ביחד בחייהם המשותפים. למי מומלץ לחתום על הסכם ממון: א. לבני זוג הנישאים נישואין ראשונים ויש בינהם פער כלכלי משמעותי. ב. לבני זוג הנישאים נישואין שניים ויותר, ויש להם רכוש שצברו וילדים מנישואין קודמים. ג. ידועים בציבור. לעתים ישנו חשש ומבוכה להעלות את הרצון לחתום על הסכם ממון בפני בן הזוג השני, מחשש שהדבר ייתפס כחוסר ביטחון בקשר וכלא – רומנטי. דווקא בגישור, אפשר לעשות זאת ברגישות ולהגיע להסכמות שישקפו את הצרכים והאינטרסים של כל אחד מבני הזוג, ולכן מומלץ מאד לחתום על הסכם ממון באמצעות גישור. חתימה על הסכם ממון באמצעות גישור, מונעת מלחמות מיותרות בבית משפט, ממש כמו גישור לגירושין.