כבוד השופט אהרון ברק בשבתו כנשיא בית המשפט העליון, טבע  את הביטוי:

"אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך. אדם לאדם – אדם".   בביטוי זה פירש כב' השופט ברק את עיקרון תום הלב וההגינות המחייבים בין בני אדם, לא כשל "אדם לאדם  - מלאך" ולא כשל "אדם לאדם  - זאב", אלא השאיפה היא שהעיקרון יהא כשל "אדם לאדם – אדם".

עיקרון תום הלב וההגינות כפי שפירש כב' השופט ברק הינו עיקרון - על בגישור. צדדים מסוכסכים המסכימים לפנות להליך גישור, מחויבים לנהוג בתום לב ובהגינות אחד כלפי השני. זהו תנאי הכרחי ובסיסי לקיומו של הליך גישור.

הליך הגישור, מלבד היותו כלי יעיל לפתרון סכסוכים המחייב תום לב והגינות מהצדדים,  מושתת גם על עיקרון ההסכמה מתחילתו ועד סופו: הסכמה להיכנס להליך גישור, הסכמה לשמור על עקרונותיו, והסכמה להגיע לפתרון הסכסוך באמצעות הסכם. 

הליך הגישור הינו הליך הבנוי משבעה שלבים מוגדרים וברורים:

שלב  ראשון – שלב פתיחה, הסבר והיכרות עם הצדדים:

בשלב זה המגשר עורך ההיכרות עם הצדדים ומסביר להם אודות הליך, שלביו ואופן ניהולו,  על מנת שהצדדים יבינו לאיזה הליך הם נכנסים.  המגשר מסביר גם את  הכללים החלים בהליך הגישור, ונותן מענה לשאלות הצדדים. בסיום שלב זה  חותמים הצדדים על הסכם גישור.

שלב שני – שלב הצגת הסכסוך:

בשלב זה כל צד מציג את הסכסוך מנקודת ראותו.  לעיתים זוהי הפעם הראשונה שצד אחד שומע את עמדת הצד השני. זוהי הזדמנות למגשר להבין את הסכסוך לעומקו.

בסיומו של שלב זה המגשר  מסכם את עמדות הצדדים  ומוודא שאכן הבין את מהות פרטי הסכסוך, ההסכמות ואי – ההסכמות.

שלב שלישי - הגדרת נושאי המחלוקת ויצירת סדר יום:

בשלב זה המגשר והצדדים מגדירים באלו נושאים הגישור יעסוק, כלומר- הגדרת הנושאים בהם קיים סכסוך בין הצדדים. בשלב זה ייקבע גם  באיזה סדר הם יידונו. ניתן לקבוע כי הסדר יהיה תחילה במחלוקת העיקריות ואחר כך במחלוקות משניות. ניתן לקבוע סדר על פי חשיבות הנושאים – מן הנושא החשוב ביותר לנושא בעל החשיבות הפחותה ביותר. ניתן לקבוע כי הדיון יהיה בשיטת "מן הקל אל הכבד" .

קביעת סדר הדיון עשויה לקבוע את יעילותו של הליך הגישור ויש להתאים את סדר הדיון הנכון לנסיבות העניין.

שלב רביעי – זיהוי וחשיפת האינטרסים של הצדדים והגדרתם:

אחד השלבים הקריטיים בהליך הגישור. בשלב זה המגשר בעזרת הצדדים יעזור לזהות את האינטרסים של הצדדים. זהו שלב חשוב של מעבר מדיון על עמדות לדיון על אינטרסים. זהו מעבר לרובד הנסתר יותר של הסכסוך.

שלב חמישי– יצירת אופציות אפשריות לפתרון הסכסוך:

בשלב זה נערך סיעור מוחות והמטרה היא להעלות כמה שיותר רעיונות לפתרון הסכסוך באופן ספונטני, מבלי לשפוט  אם הם טובים או גרועים, מציאותיים או דמיוניים. לשלב זה יש להקדיש זמן רב.

שלב שישי – הערכת האופציות:

בשלב זה בוחנים את כל  האופציות, ומתחילים לנפות אופציות שאינן מקובלות. את האופציות המבטיחות יותר ממשיכים לפתח ולשכלל, כאשר נקודת המוצא הינה מעבר ממבט על העבר, למבט על העתיד, וזאת עד שהצדדים מגיעים להסכמות.

שלב שביעי – העלאת הסכמות הצדדים לכדי הסכם מחייב:

העלאת הסכמות הצדדים על הכתב וניסוח הסכם מחייב, בחלק מהמקרים ההסכם מוגש לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין.

הליך הגישור הינו הליך מסודר ושיטתי לפתרון סכסוכים המבוסס על הסכמה, ושמירה על פרוצדורת ההליך משפיעה על מהותו.