נמנה רק שלוש סיבות מרכזיות אך נדע שיש הרבה יותר

1.⁠ ⁠עודף סוכר תורם לעמידות לאינסולין:

עמידות לאינסולין מתגלה כגורם בעל פוטנציאל חשוב להתפתחות של מרבית הבעיות הנפשיות שאנו חוששים מהן – החל ממצבים פשוטים כמו דיכאון להפרעות ניווניות מוחיות מורכבות כמו סכיזופרניה ומחלת האלצהיימר. 

תזונה עתירת סוכר מפעילה לחץ רב על הלבלב לייצר כמויות גבוהות יתר על המידה של אינסולין כדי לשמור על רמת הגלוקוז בדם תחת שליטה. עם הזמן, אם הם נחשפים לרמות אינסולין גבוהות לעתים קרובות מדי, הקולטנים המעבירים את הוראת הפרשת האינסולין עלולים להיפגע ולהידלדל במספרם, מה שמקשה מאוד על התאים להגיב למסרים החשובים של האינסולין. בקרב אנשים בעלי עמידות לאינסולין, קולטני האינסולין האחראיים לליווי אינסולין מזרם הדם אל פנים המוח, עלולים להיפגע ולהצטמצם במספרם, ולהגביל את זרימת האינסולין אל המוח. 

ללא כמות מספקת של אינסולין, תאי המוח אינם יכולים לעבד כראוי את הגלוקוז, והם יתחילו להאיט בקצב.

זהו מאפיין מרכזי בהפרעות רבות של המוח, ובמיוחד מחלת האלצהיימר. 

רופאים רבים מכנים את מחלת האלצהיימר בשם:
סכרת סוג 3 

2.⁠ ⁠קורטיזול ברמות גבוהות מידי:

סוכר הוא החומר המגרה והממריץ הכי בולט בטבע. הוא מספק אנרגיה מהירה ויעילה. כשמרכזי הדופמין במוח נתקלים בסוכר, הם מופעלים מיד. הם מזהים אנרגיה מהירה שמביאה את הגוף לדרגה של שכפול ורבייה. אנרגיה מהירה אינה בריאה, במיוחד לאורך זמן.

אנרגיה מהירה מיועדת להישרדות במצב חירום, כדי לברוח מחיית טרף, או כדי לסרוק את האדמה כדי לאתר מזון. פרצי אנרגיה מהירה גורמים לדלקתיות מערכתית, שידוע כי היא קשורה להידרדרות קוגניטיבית.

אז הגוף והמוח מוצפים בסוכר ואז האינסולין גורם להורדה מיידית שלו בדם ואז המוח נזעק כי אין מספיק סוכר בדם

מופרשים קורטיזול ואדרנלין ברמות גבוהות ואנחנו מחפשים בטרוף משהו זמין לאכול...

זה מתיש את המוח וגם את הגוף

3.⁠ ⁠סוכר הוא רכיב "פסיכואקטיבי" הגורם להפרשה גבוהה מידי של דופמין במוח, קולטני הדופמין גם הם מפתחים סוג של עמידות ואנחנו נדרשים ליותר ויותר סוכר כדי לשמור על רמת מצב הרוח שלנו (תראו בסרטון המצורף כיצד מוח של תינוק מגיב בחשיפה ראשונה לסוכר)

בנוסף:
סוכר גם גורם לגידול בכמות השומנים המזיקים בדם שתורמים לטרשת עורקים (קישיון ועיבוי דופנות העורקים), שמפחיתה את אספקת הדם לאזורים חיוניים במוח. כמו כן, מנות הסוכר מביאות לגידול בתהליכי חימצון, שגורמים לכך שרדיקלים חופשיים "גונבים" אלקטרונים מחלבונים ומשומנים, ובכך פוגעים בדופנות התאים ובדנ"א. המיטוכונדריה, שיוצרת אנרגיה תאית, מוצפת עד שיתוק בנוכחות סוכר. התגלה גם כי סוכר מפריע לסירטואינים – תרכובות ביולוגיות שמשפיעות על כמה תהליכים תאיים, כגון הזדקנות, תכנות מוות תאי ושינוי מטבוליזם

ואם כל אלה לא מספיקים לנו הרי כדאי לדעת שסוכר הוא הגורם המשמין ביותר במזון פשוט מהסיבה שהורמון האינסולין הוא הורמון שגורם לגוף לאגור שומן

אז

סוכר ופחמימות ריקות כמה שפחות בתפריט שלנו!!!

אז אחרי שהבנו את הצורך בהפחת סוכר

ואם גם את/ה מבינים את החשיבות של צריכת ויטמינים ועוד חומרים חיוניים ממזון מלא 

מזמינה אתכם לנסות