חלק בתוכינו יודע שהחיים יכולים להיות אחרים.
שאנחנו מסוגלים ליותר ושאנחנו יכולים לחוות הרמוניה ובריאות. 
החלק הזה מדרבן אותנו לעזוב מערכות יחסים רעילות 
לקיים את השיחה הקשה שדחינו כל כך הרבה זמן 
להתפטר מעבודה שאנחנו נובלים בה
לעשות את הטיול שתמיד חלמנו עליו
לכתוב ספר או לפרסם את השירים שלנו.   

חלק אחר, גם הוא בתוכינו, מבוהל למוות ממה יקרה 
אם באמת נעשה את השינוי ונהיה מה שהלב מבקש לממש. 
הוא פוחד מפגיעות, דחייה, כישלון, ממה יגידו 
מלא לדעת מה הצעד הבא מלהרגיש "לא בסדר" ומחרטה.  

על אותו משקל יש בנו חלק שפוחד מה יקרה
אם נוותר על כל הדאגות, הפחדים, הכעסים, הדפוסים והכאבים שלנו.  
הוא פוחד שלא נכיר את עצמינו ולא נדע איך לחיות ככה
שיקרסו כל הסיפורים עליהם בנויה הזהות ואמונות היסוד שלנו 
לכן הוא מנסה לשכנע אותנו שזה בלתי אפשרי.  

יותר פשוט וקל להישאר במקום שאנחנו רגילים גם אם הוא כרוך בסבל.  
אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להבריא או לעשות שינוי בחיים
אבל אנחנו לא מוכנים להיות באי הנוחות הכרוכה בתהליך הלכה למעשה. 
ככה מרגיש "תקוע" – כשהחיים לא בהלימה עם מה שאנחנו יודעים שנכון לנו.  

אם אנחנו רוצים לממש את עצמינו ולהיות בטוב
כולל אם אנחנו באמת רוצים להחלים ממכאובים גופניים ורגשיים
אנחנו חייבים להסתכל על החלקים בנו, שיעשו הכל להשאיר אותנו בקיים
לא כי הקיים טוב ונכון לנו אלא רק בגלל שהוא מוכר.  

אין אדם שעשה שינוי משמעותי שלא התמודד עם פחדים והתנגדויות. 
מי שמצליח הם אלה שגוברים עליהם, לומדים לנווט אותם 
ואלה שממשיכים הלאה למרות זאת. 

בתחום הריפוי אני פוגשת את הפחדים האלה כמעט יום יום. 
כוונתן תמיד טובה והן תמיד באות לשמור עלינו
אבל בהרבה מקרים הן שומרות ומשמרות כאבים ודפוסים 
שמזמן לא מיטיבות איתנו.
מחלות ומשברים לא פעם בועטים אותנו באל כורחינו  
לבצע שינויים, שבתוך תוכינו ידענו כבר שנים, שצריך לעשות. 

פחד משינוי לגיטימי ומובן אבל זה אנחנו שמחליטים 
אם לתת לו לנהל אותנו או להגיד לו "תודה" –
אני יודע שכוונותך טובות ולמרות זאת אני בוחר דרך חדשה.
שם מתרחשות פריצות הדרך הגדולות ביותר
אין תחושת הישג כזו – והתגמול... לזכות בחיים חדשים! 
נסו ותיווכחו!  

מאוד התחברתי לכן שיתפתי את הפוסט שכתבה ג׳ון ג׳יקובס שממנו נובעים מסרים כל כך נכונים...