יש אנשים שיש להם כח רצון חזק, ויש כאלה שאין להם כח רצון...
ואם היינו אומרים לכם שכח הרצון הוא לא יותר מאשר פונקציה של רמת הסוכר בדם?
חשבו על זמן כלשהו שבו דילגתם על ארוחה כי הייתם עסוקים מידי מכדי לאכול

או שלא היה אוכל בסביבה ולא התארגנתם מראש, אולי פשוט שכחתם לאכול,

לכולנו יש ימים כאלה...

ואז כשכבר הגעתם לדבר מה אכיל כלשהו האם נעצרתם לשקול בעד ונגד?

האם עשיתם חישוב של מה בריא ומה לא? לא!!! פשוט אכלתם.
אז זה קשור לאינדקס הגליקמי: המהירות שבה הסוכר נכנס לדם ורמתו עולה.

הוא יכול להציף את המערכת ולעלות מהר, או להיכנס למערכת ולהשתחרר באופן איטי
כשאנחנו אוכלים פחמימות ריקות: לחם לבן, עוגות, עוגיות, קרקרים, ממתקים, בגט, פיתה לבנה, הסוכר עולה במהירות (הקו הגבוה בדיאגרמה) ואז הוא צונח למטה במהירות רבה,

תוך שעה עד שעתיים נרצה לנמנם קצת, נהיה עייפים, ללא אנרגיה,

אבל לא לפני שנרוקן את כל המזווה, נחסל את כל העוגה, נרד על כל שקית הביסקוויטים...

גם כשאנחנו מדלגים על ארוחה אנחנו נגיע לאותה תוצאה, רמות סוכר נמוכות מאד שיגרמו לנו לאכול בלי אבחנה.
במקומות האלה אין מה לדבר בכלל על כח רצון
לא רלוונטי!
ואחרי שנחסל את העוגה או שקית העוגיות או חפיסת השוקולד נגיד לעצמנו שאנחנו סמרטוטים, אין לנו כח רצון בכלל, שוב נפלנו, שוב חטאנו!
רוצים כח רצון של ברזל?

הישארו בתחומי הקו: אכלו מזון שמתפרק לאט, אל תדלגו על ארוחות, הישמרו מפחמימות ריקות וסוכר על כל צורותיו
פשוט! 

ויש את השלמות התזונה שעזרו לי למתן את הצורך באכילת מתוקים ופחמימות

ועוזרות לי לשמור על רמת סוכר תקינה לאורך שנים