בהתייחס  למאמר: לילד יש רק חבר אחד - זו בעיה?

שהופיע ב  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076423,00.html

אתייחס לעובדות והנתונים הפסיכולוגיים שבו,  כ:

 1)    "הילד אינו העתק שלנו"..... יש "להכיר את הילד

לרוב ההורים ציפיות מילדם, ואף משליכים את רצונותיהם  עליו/ה.     כאשר הילד מתנהג שונה מהידוע/מוכר להורה, אזי יתקשה להתמודד, להבין הכיצד יש לו ילד שכזה... ,  

2)    הפחד שלנו מאי-שליטה בילדינו "מי אמר שאנחנו יודעים מה באמת נכון?"

            אכן יש לחלקינו צורך בשליטה [מי יותר ומי פחות] ,

         זו מתבטאת ביתר-שאת במשפחה , בייחוד כשיש אי-וודאות לגבי

         הקורה עם  הילד,  גם בגיל צעיר , נניח בתחום החברתי שלו/ה.  

                                א.        עלינו להכיר ברמת הצורך בשליטה שלנו,  מה היא מספקת לנו?, מאיין הגיעה ?  ברגע שנידע זאת, ומתוך מודעות עצמית,   ייקל עלינו לעמוד מול צרכי הילד שלנו.

                                ב.        ייתכן וההורה  מונע  מפחדים וקושי לשחרר את האחר ,הינהשאר  את ילדו , להיות  כפי שהוא רוצה להיות.   

3)    לפעמים אני חושבת שהקרבה לילדים גורמת לנו לחשוב שאנחנו מה-זה-מכירים-אותם. האם כך? הילד שלכם בחר חבר שלא נראה לכם, מה זה אומר עליו? "

4)      "זה הילד שלי?  נכון, את היית ...תמיד במרכז העניינים, .. מוקפת חברות. היום יש לך ילדה מופנמת וביישנית ששתי חברות עבורה זה המון. את נורא מרחמת עליה... אבל אולי אפשר לראות את זה אחרת?   יש ילדים שעבורם חבר אחד טוב זה עולם ומלואו. .. קבלו את הילד שלכם כפי שהוא,"  ...חשוב גם להיות לבד, לפתח עולם פנימי...."

האם אנו אכן מכירים את ילדינו?-  אולי יש לו צורך מתמיד בחופש,או בעניין ?? ולכן מחליף חברים, או לחלופין אולי הוא ילד סגור שמעדיף חבר אחד  ?? ולכן "זה ממש בסדר" שאינו  "חברותי".

**כדי להרגע ולקבל גושפנקא מי ילדינו ??

ניתן  להיעזר   בתורות עתיקות יומין  [כ-גרפולוגיה, ציורי-ילדים אסטרולוגיה, כירולוגיה..] ,  אשר  - משקפות את הדי.אן.אי האישיותי של הילד  ,את תכונות הבסיס ופוטנציאל האישיות ....

   ואזי  ייקל על ההורה להבין את ילדו וכן  לא ייצפה שהילד  ישתנה  או יהיה כדמותו.