במהלך יחסי השותפות, לרוב יש דינמיקה אשר בעל כורחינו מביאה לכעסים, העלבויות, וכד'.

ביחסים בין בני-זוג לאחר מס' שנים, טבעי הדבר שצצים הריבים. ריב אינו שלילי, הוא מביע אכפתיות, אבל גם צורך לפרוק את רגשותינו שהצטברו בהקשר ליחסים.  אולם הריבים והכעסים הנצברים, עלולים לגרום לפירוק הקשר. לפיכך האופן בו מנהלים את הריב ,או האופן בו תתנהל התקשורת בשותפות,  תכריע לגבי אופי היחסים ועתידם.   * באם תהא מודעות עצמית ומודעות של אופיו של השותף לכל מרכיביו ולעומק, אזי יש סכוי לשפר את היחסים הזוגיים.

  * כדוגמא,מקרה שהיה : בני הזוג בני ואיימי לוי[השם האמיתי שונה], הגיעו לגיל 40 ויחד עם הצלחות והישגים, סחבו מועקות, כעסים, דפוסי התנהגות קלוקלים ושגויים...שהובילו ל"פיצוץ".   רגע לפני הליכה ל"פירוק", פנו ליועץ זוגי, הנ"ל החל בשאלת שאלות וחתירה למציאת נק' החיכוך וההתנגשות ביניהם, על רקע : דפוסים שגויים, כעסים מצטברים, מאפייני אישיותם   וכד'...      שאלות אלו, ז"א החקירה הצולבת ,רק הגבירה אצלם את ליבוי הכעסים, השנאה  ובייחוד את החרפת תהליך "השלכת" הבעיה על הצד הנגדי  ועוד,

   מכיוון שכך, החליטה בת-הזוג איימי  להפסיק את הטיפול, שכן ראתה שלא יוביל בשלב זה לשיפור המצב.  תוך-כדי  "ההפסקה" , פנו לייעוץ גרפולוגי [נתמך באסטרו'], בו נפרסו לפניהם מאפייני האישיות שלהם בהתייחס לניגודים וההשלמות ביניהם.   ייעוץ זה,

1. חסך מהם את > התהליך  של חיפוש "תשובות" והמקור לבעיות ,אשר הובילו שלא בטובתם ל >"השלכה" והטחת ה"בעיה" בבן/ת הזוג  [תופעה נפוצה].
2. איפשר להם להבין מי בן/ת-הזוג ,ע"י כך שהושמו המאפיינים "על-השולחן" ,נתקבל "אישור" וגושפנקה. עובדה זו גרמה לכל  אחד מבני-הזוג  להבין שהם שונים ומנוגדים ב x y z ...  הם הבינו כי , ייתכן שבעבר דווקא תכונות אילו משכו אותם, אולם עם השנים אילו הפכו לרועץ והפרעה.    הם הבינו שעליהם להשלים ולהתפשר. עליהם להבין שבלתי אפשרי לרצות שלנות את בן/ת-הזוג [אלא אם-כן הוא מוכן ויכול לבצע שינויים בתהליך מסוים].  בעיקר הם קלטו כי בניגודים יש מהחיוב , כי  בכך הם  משלימים זה את זה.
3. איפשר להם , להתחיל לעשות צעדים לקראת התפתחות אישית מעצימה , מתוך מודעות-עצמית, אשר רק מתוכה יכלו :
   
4. להבין היכן וכמה כל אחד מהם יכול לשנות מהתנהלותו האינסטנקטיבית,  לשם האפשרות של חיים משותפים.