הי חברים

ריכזתי לכם תובנות עיקריות מנאומה של נגידת בנק ישראל היום בכנסת:

 הסחר העולמי הוא המשתנה הגלובלי החשוב ביותר מבחינת ההשפעה על כלכלת ישראל, היות והוא משקף את הביקוש ליצוא הישראלי. בשנים 2012-2013 הסחר העולמי צמח בקצב יחסית נמוך של 3% ומטה, וב-2014 צפויה התאוששות, אם כי אנו עדיין לא רואים אותה בנתונים. מבחינת שווקי היצוא העיקריים שלנו, המצב באירופה עדיין משקף צפי לצמיחה מאוד מתונה, ובארה"ב, למרות צפי להתאוששות, הרביע הראשון התאפיין בצמיחה שלילית, ועדיין לא רואים את ההתאוששות במלואה.

התוצר בישראל צמח ברביע הראשון של 2014 ב- 2.7% . זהו שיעור נמוך ביחס לעבר, אבל גבוה מקצב הצמיחה שאנו רואים במשקים המפותחים העיקריים. בשנתיים האחרונות הביצועים של היצוא מישראל היו מאכזבים. הדבר קשור כמובן לסחר העולמי המקרטע, אבל גם להתפתחויות בשער החליפין.

נתוני שוק העבודה בישראל טובים, גם בהשוואה לעבר וגם בהשוואה לסביבה העולמית.

בשוק הדיור אנו עדים לעלייה חדה במחירים מאז 2007, לאחר ירידה מתמשכת במחיר הריאלי בעשור שקדם למחזור העלייה הנוכחי.

המדיניות המוניטרית פועלת, כמטרה מרכזית, כדי להביא ליציבות מחירים, ובכפוף לכך, כדי לתמוך במדיניות הכלכלית וביציבות הפיננסית. הכלים שעומדים לרשותנו הם ריבית בנק ישראל, התערבות ישירה בשוק מטבע החוץ, והיות והפיקוח על הבנקים הוא חלק מבנק ישראל, עומדת לרשותנו גם שורה של כלים בתחום היציבותי שהמפקח יכול להפעיל. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1%, בתחתית היעד, ולא פחות חשובות מכך הן הציפיות לאינפלציה, הן בטווחים הקצרים והן הארוכים, אשר נמצאות בתחום היעד

בעשור האחרון עלה מדד המחירים לצרכן בכ-25%,  כלומר, קצב ממוצע של כ-2.07 % לשנה – קרוב מאוד למרכז היעד.

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.75% , גבוהה במעט מהריביות במשקים המפותחים העיקריים, ונמוכה בהרבה מהריביות במשקים המתעוררים, שבחלקם יש עדיין בעיות של אינפלציה, וחלקם חוו פיחותים חדים

מה עומד מאחורי הייסוף בישראל? המשק הישראלי נמצא במצב טוב יחסית. אנו נהנים מעודף מתמשך בחשבון השוטף, ומהשקעות ישירות נטו, של משקיעים זרים שרואים את החברות

הסיכונים במערכת הפיננסית המקומית והגלובלית נמוכים משמעותית מהרמה בה הם היו בעת המשבר הפיננסי העולמי.

בשוק הדיור , אנו רואים עלייה  מהירה ביתרת המשכנתאות לאורך זמן,  במקביל לגידול במשקלו של האשראי לדיור בתיק האשראי הכללי של הבנקים. זהו סיכון שאנו ערים לו וגם פועלים כדי לצמצם אותו, וניתן לראות שצעדי המפקח על הבנקים הפחיתו משמעותית את מאפייני הסיכון במשכנתאות החדשות, כפי שהם באים לידי ביטוי, למשל, ביחס המימון ובשיעור ההחזר מתוך ההכנסה.

הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד השנה ביעד, אולם חשוב לציין שלאור מצבו המקרו כלכלי הטוב יחסית של המשק, מדובר בגירעון גבוה יחסית בהשוואה בינלאומית. נטל החוב אומנם נמוך בהשוואה לשנים קודמות, אבל נטל תשלומי הריבית גבוה בהשוואה בינלאומית, בשל פרמיית הסיכון שהמשק הישראלי נאלץ לשלם

לגבי הצעת החוק למע"מ אפס על דירות, כפי שציינתי בעבר, אני סבורה שההצעה עשויה ללבות את עליית המחירים בטווח הקצר, לאור העובדה שמה שנדרש בשוק הדיור זה גידול בהיצע. ההצעה מדברת גם על פיקוח הדוק על המחירים והמפרטים, ואני סבורה שיהיה מאוד קשה להחיל את הפיקוח הזה. לאור זאת, אני חוששת שההטבה עלולה להגיע בעיקר לכיסם של הקבלנים ולא למשקי הבית, אולי גם תוך הסדרים לא פורמליים בין הרוכשים לקבלנים, ובכך להחטיא את מטרתה. כמו כן, למרות שההצעה השתנה מאז הוצגה לראשונה, היא עדיין לא נותנת מענה מלא לאוכלוסיות חלשות יותר. נדבך נוסף הוא ההשפעה הפרמננטית של ההצעה על מערכת המס: ההצעה באה לטפל בבעיה שקיימת היום אבל לא ברור אם תהיה קיימת בעתיד הרחוק, אך בעתיד יהיה קשה לוותר על הפטור, ואנו מכירים פטורים רבים שניתנו בעבר וקשה לבטל אותם היום.

לגבי אשראי לעסקים קטנים, היקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים גדל בכ-7% ב-2013 לרמה של 70 מיליארד שקל, והגידול הוא בחלקו תוצאה של מאמצי הבנקים בתחום. 

מקווה שתרמתם קצת להבנתכם את מצב המשק הישראלי

שלכם

אופיר פאר

יועץ משכנתאות פרטי

054-7137989