היום אני רוצה לדבר איתכם על  אשמה

נולדנו עם זה וגדלנו עם זה , במקום הזה של אני בסדר או לא בסדר
כל הזמן אנו שומעים את לא  בסדר
את לא בסדר שלא הגעת אלי,  את לא בסדר , לא התקשרת אלי
את לא בסדר כי איחרת , כל הזמן יש כלפינו ביקורות .
יש לנו הרבה אשמה להורים שלנו , אשמה חבויה על דברים שקרו לנו בילדות לאחים שלנו , 
שהאשמנו אותם שלקחו לנו את המקום .
זה יושב אצלנו  בתת המודע שלנו.
אנחנו רגילים להאשים  וגם שמאשימים אותנו !

השאלה היא עד כמה את  נמצאת האשמה בחיים שלי  ?

ועד כמה אני לוקחת אחריות  על מה שקורה בחיים שלי ?

אם משהו פוגע בנו אנו מאשימים אותו , אני זו שאפשרתי  לו לפגוע בי 
כי לא נעים לי להגיד לא ,  לו או לה ,   אני זו שלא שמרתי על הגבולות שלי ולא אחרים.

מה שמענו בילדות ?   תשתקי ,  את לא שווה , לא ראויה, תפסיקי כבר , תתנהגי יפה , בנות לא מתנהגות ככה , אסור לבכות לצעוק לרקוד .

להאשים משהו בגללך אכלו לי שתו לי עשו לי.

הרגשות שמלווים אותנו באשמה הם כעס , תסכול ,עצב , אני לא ראויה , כל דבר יש אשמה
 זה אור שאני קורבן .

יש דברים שלא תלויים בנו אנו אחראים על מה שתלוי בנו .
 כשאני מאשימה אי אפשר להתקדם , גם אם זה מופנה כלפי  עצמי או אחרים .
מעגל האשמה  לא תלוי בנו משהו חתך אותי בכביש לא תלוי בי, האחריות שלי זה איך אני מגיבה לסיטואציה. לכן צריך לקחת קודם כל אחריות .
אחריות = העצמה אפשר להתקדם קדימה .
צריך לדעת לשים גבול , לקחת אחריות על מה שאני רוצה לשמוע , לעשות מה שאני רוצה, איך אני בוחרת להגיב למה שאני שומעת ? 
אחריות זה אנרגיה של צמיחה, התקדמות ,  זו  עוצמה ולדעת שאני אחראית לכל אני היוצרת 
את מציאות  חיי.
כל האשמה  נמצאת  בתת המודע מהילדות , או מגלגולי חיים קודמים , עד שלא נשחרר אשמה לא נתקדם .
על מנת לשחרר האשמה קודם כל לקחת אחריות על זה .
כשאני מאשימה אני נותנת את המושכות למישהו אחר .
עלי ללמוד להחזיר את המושכות לידיים שלי ולקחת אחריות , כמובן  שצריך לנקות ולשחרר את 
כל משקעי העבר הקדום  .

לבדוק לעומק מהעבר היכן היתה האשמה וכיצד לקחתי את זה כנכון לפי מה שאמרו לי 

ושחבתי זאת כנכון .
באהבה אילנית טופז מלכה 
עוזרת לנשים להגיד את כל מה שיושב להן על הלב בביטחון 
ללא פחד , בושה  או רגשות אשמה .