אני מספרת שהקולנוע מאפשר עוד נקודת מבט בתהליך. הוא מאפשר להתבוננות מזוית אחרת/חדשה בכל סיטואציה/קושי/אתגר. הוא מאפשר לצאת מכל "סצינה" שבראש ולהיות הבמאי שלה, לעצב ולשחק אותה מחדש. ישנם גם תהליכים שבהם למצלמה (שיש בכל סמארטפון) תפקיד חשוב בהבנת ובניית דרך חדשה, ביצירת גמישות מחשבתית, בתחושה של שליטה ועוצמה. שילוב הכלים מאפשר חוויה "גדולה מהחיים" שבה השינוי מתרחש בקלות בנעימות ובפשטות.

לכל אדם יש את היכולת לדמיין, אם בהקיץ אם בחלום ואם במכוון - לדוגמה אנחנו מדמיינים איך יראה ראיון העבודה שלנו/ השיחה עם הבוס/ או אפילו סתם מה נלבש מחר בבוקר. הדמיון הוא כלי נפלא אשר מחבר אותנו אל התת מודע שלנו, בעזרת הדמיון אנחנו יכולים לבנות תסריטים שלמים בראש (לטוב ולרע). תסריטים אלו יכולים להפוך למציאות. אצל ילדים הדמיון הוא חלק משפת היומיום ולכן החיבור אליהם ולתת מודע הוא נגיש, פשוט ונעים.