זמן הוא חומר הגלם איתו אני עובדת. זמן הוא חומר גלם מאד חמקמק, בדומה לעבודה עם דג חממק  שדייג או טבח עובדים איתו.  זהו חומר גלם מאד מתעתע. הוא יכול לגרום לי להרגיש בעננים או בבור עמוק. כשאני מצליחה לשלוט בו ולעשות איתו מה שתכננתי,  למלא את מרחב העבודה במשימות שנרשמו מראש,  אני מרגישה על גג העולם. גיבורת על. אני מרגישה שאני יכולה לעשות הכל. אם השתמשתי בזמן ויכולתי לו ובתוכו יצקתי פגישות חשובות, פיתרון פלונטרים מסובכים, קידום עסקאות, מפגשים בין בני אדם ובעלי  עסקים, אני מרגישה שאני מניעה את גלגלי הכלכלה - לא פחות!

אבל כשהזמן מתעמר בי ושולט בי במקום שאני אשלוט בו אני מרגישה קטנה, חבוטה ומובסת. איך אני לא מספיקה כלום?  התכנונים והרשימות נותרות ללא מענה. כל התכניות משתבשות. זה מתסכל מאד והמלחמה כנגד הזמן היא עיקשת.

לפעמים לזמן יש תכניות משל עצמו. מה הזמן מסמן לי?..... לפעמים הוא מסמן סימנים חשובים שצריך להקשיב להם. הוא דואג לגוף שלי, לבריאות שלי, למשפחה שלי, לחברים. הוא אפילו דואג ללקוחות שלי. לפעמים הוא מסמן לי לחכות, יום או יומיים, אומר לי: מה שאת רואה היום יראה בהמשך אחרת ולטובה. אל תאיצי בי, אני יודע מה טוב בשבילך.

לא קל לעבוד עם זמן כחומר גלם אבל למדתי במהלך השנים להסתדר איתו ושתמיד צריך להקשיב לו.  אני עקשנית. לא מוותרת. הרבה פעמים מתווכחת איתו אבל בסוף אנחנו מסתדרים. הוא מתחשב בי ואני מקשיבה לו....

זה חומר הגלם שלי. מה שלכם? ואיך אתם מסתדרים עם חומרי הגלם שלכם?