(הגיגים בעקבות היורה)

למרות שהתחזית היתה ידועה מראש הצליח הגשם הראשון להפתיע תושבים רבים שעטו לגופם גופייה דקיקה בלבד, ונעלו כפכפי אצבע, זכר לימי הקיץ החם שלא נגמר…

אותי תפס היורה בסביבות השעה 08:00 בבוקר, קצת אחרי שהורדתי את בני בבית הספר וליוויתי אותו לכיתתו. היום זה היום הראשון לאחר עונת החגים והחופשים. המרחק בין בית הספר למכונית היה כמה עשרות מטרים בלבד, והמטף הקליל לא הרתיע אותי במיוחד, החשתי את צעדיי בנעלי העקב ונכנסתי אל רכבי יחסית יבשה. שניות ספורות אחר כך התחיל מטח הגשם הכבד ונמשך למעלה מחצי שעה. כבישי הכרמל נשטפו בזרמים חיש מהר ולרגע נראה כאילו החורף בעיצומו. הייתי בדרכי אל סידורי בוקר שכללו גיחה לבנק, לדואר ולסופר והחלטתי להמשיך בתוכנותיי למרות שלא הייתי מצוידת כראוי, ובדיוק אז נזכרתי (או קיוויתי) שהשארתי ברכבי את המטרייה מאז החורף שעבר.

בתחנה הראשונה לסידוריי תקוותיי התאמתו – המטריה בהישג יד! צעדתי אל דרכי בבגדי הקיציים ומטריה מתנוססת בידי, כשרביט ביד המלכה-האם הערוכה לכל מצב.

בתום הסידורים, כשאני בדרכי חזרה להמשך יום העבודה במשרד הביתי, חשבתי ונזכרתי ב"ערכות הישרדותיות" שונות שליוו אותי במצבים שונים בחיי, כאלו שאין מצב שהיו תופסים אותי בלעדיהן ובזכותן אני ערוכה לכל מצב. למשל, בתור אימא צעירה אין מצב שהיו תופסים אותי בלי מגבונים בתיק (עד היום אגב, 13 שנים אחרי…). או בתור חובבת אפייה, אין מצב שיתפסו אותי בבית בלי מצרכי יסוד לעוגה כגון ביצים, קמח, סוכר ושוקולד מריר.

וכיום, בתור עצמאית, אין מצב שיתפסו אותי בלי…? מעניין שעד לרגע זה, למרות שאני כבר בשנתי הששית כבעלת עסק עצמאי, לא חשבתי על כך! וכאן אתם, חבריי וחברותיי העצמאיים נכנסים לתמונה. עזרו לי לבנות את רשימת הצ'ק ליסט האולטימטיבית: בתור עצמאים אין מצב שיתפסו אתכם בלי…? (כרטיסי ביקור, חטיף אנרגיה, פנקס ועט…?)

מבטיחה לסכם ולפרסם את הרשימה האולטימטיבית המלאה בהמשך!