ינואר 2022 בחיי סבתאמא או "הקונצרט שלא היה".

      אחד התפקידים שבחרתי לי בכיף כסבתאמא הוא חשיפה לתרבות  לנכדים.

      איך זה נראה בינואר 2022 כשאני מחליטה לקחת את הנכד שבדיוק חוגג יום הולדת 5 לקונצרט

      ( או בלשונו: קונ.סרט)

אביו לקח אותו לבדיקת אנטיגן ב16.00 כדי שנגיע מוכנים לקונצרט ב17.00.

קיבלתי את החמוד ב 16.10 והתחלתי בפעולות "הטרמה" לקונצרט הראשון בחייו: שיחה ערה על כלי נגינה, כינור, צ'לו , חצוצרה, תזמורת, אפילו חינוך לאיזון מגדרי  האם תיהיה מנצח או מנצחת.

ה"הטרמה, כללה הכנות בסיסיות וחשובות כמו לסיים את הממתק , לשתות, לעשות פיפי ולחכות בסבלנות בכניסה לאולם להראות את הכרטיס לסדרן תו ירוק של סבתא ותוצאת הבדיקה .

אלא ש...הגיעה השעה 16.30 בה הבטיחו תוצאת הבדיקה, עבר גם 16.45 והתוצאה לא מתקבלת עד 16.55 שבמאמץ גדול אבא של החמוד מצליח לדבר עם מד"א ומבין שהמערכת נפלה.

כאן אני מפסיקה בשיא המתח ומפנה אליכן שאלות סבתאמהות יקרות ( תשתפו גם את הסבאבים):

איך נגמר היום הזה לסבתאמא ולילד בן ה5?

מה חשבנו,

מה הרגשנו

מה עשינו?