מחוויות הזום

לפני כמה חודשים פנו אלי בבקשה להנחות קבוצת הורים בנושא "הורות מיטבית".

בניתי סדרה של 8 מפגשים מבוססים על כלי "האימון הרגשי קוגניטיבי" ועל הידע הכללי שלי כמנחת קבוצות, מאמנת ומאפשרת ביודנסה (שיטה להתפתחות אישית באמצעות מוסיקה, תנועה ומפגשים אנושיים).

כשהתקרב תאריך תחילת הסדנא, היה סגר (שני) ולכן התבקשתי להעביר את המפגשים בזום!

נכון היו כמה לילות שלא ישנתי מרוב חששות, שעות של הכנת חומרים מול המסך, אבל במהלכו ובסופו של דבר עברתי חוויה  מכוננת ומעצימה.

העברי 8 מפגשי ערב (מ20.30 עד 22.00) לאמהות שכבר השכיבו את הילדים (או לא). המפגשים תמיד התחילו בשיתוף סיטואציה בכלי שנלמד במפגש הקודם, הייתה הקניית מושגים, תרגול, למידת עמיתיים ומוסיקה.

דרך הזום הצלחנו ליצור מרחב של שיתופיות, משפחתיות, ביטחון ושייכות.

אז ... לא לפחד כלל, הכל אפשרי כאשר אני בוחרת ומתמלאת תשוקה לעשייה!

כמה משפטים ממשתפות הסדנה:

"אני מרגישה שהפכתי לאמא הרבה יותר טובה וסבלנית, יותר קשובה ומנסה לשלב את הצרכים שלי ושל ילדי...להבין את הדברים מנקודת מבט אחרת, אנ במקום יותר מודע ומתוך כך יכולה להכיל ולראות את הסיטואציה ואת התמונה השלמה..."