היה הרבה דיבורים על כדורגל ופיפא השבוע. אז קבלו באופן חריג פוסט על כדורגל...

כדורגל זה משחק מרהיב!... ב- 10% מהזמן שהוא משוחק בערך. בשאר הזמן זה משחק... משעמם. מי שרואה כדורגל אמור להבין על מה אני מדבר. העניין הוא שזה ממש לא חייב להיות ככה. אשפר לשנות את זה על ידי שינוי, קל יחסית, בחוקים של המשחק. אני אסביר איך.

(בהערת אגב אגיד שהפוסט הזה לא משפטי אלא אם מחפשים בכוח ואז אפשר לומר שמדובר גם כאן על חוקים ושיפוט).

שינוי ראשון - התאמה של חוק הנבדל. נתחיל בלמה בכלל צריך נבדל (וצריך אותו). המטרה של הנבדל היא לצמצם את שטח המשחק. בגלל ששטח המגרש גדול, אם נפזר את 22 השחקנים על כל המגרש לא נקבל כדורגל אלא משהו שיותר דומה למחניים כנראה. צריך חוק שיחייב את השחקנים להצטמצם לשטח של המגרש שבו נמצא הכדור. חוק הנבדל.

העניין הוא שכשהקבוצה התוקפת מגיעה לשליש האחרון של המגרש שליד השער, כבר אין שום סיבה לצמצם את השטח שבו משחקים. המשחק ממילא יתקיים בשטח של שליש המגרש שבין הכדור לשער. אבל מאחר וחוק הנבדל קיים גם שם, אנחנו מקבלים שריקות נבדל שכל מה שהן עושות זה להרוס התקפות ושערים יפים רק בגלל שנעל של איזה שחקן עברה במקרה את קו ההגנה בזמן המסירה. זה גם גורם למאמנים לתרגל מלכודות נבדל שלא תורמות כלום להנאה מכדורגל.

אז מה עושים? פשוט מותחים קו בשליש המגרש. ברגע שהכדור עובר את שליש המגרש לכיוון השער של היריבה, הנבדל מתבטל. נקבל יותר כדורגל ויותר גולים.

שינוי שני – חילופים. כידוע, כשעושים חילוף המשחק נעצר. השחקן המתחלף מתחיל לעזוב את המגרש בקצב שמתאים לו וכולם מחכים. הרצף של המשחק נקטע. בגלל זה החילוף משמש בחלק מהמקרים לבזבוז זמן בלבד. זה לא משהו שמי שרוצה לראות כדורגל רוצה לראות. עוד דבר הוא שבגלל שחילופים לוקחים זמן נוצר הצורך להגביל את מספר החילופים. ואז גם הגמישות של המאמן מוגבלת. למאמן למעשה אין תפקיד אמיתי בזמן המשחק אלא באימונים בלבד.

אז מה עושים? מאפשרים כמות בלתי מוגבלת של חילופים בלי לעצור את המשחק. זאת אומרת שמאמן יכול להחליף שחקן מתי שהוא רוצה כל עוד הוא מחזיק בכל זמן לא יותר מ- 11 שחקנים על המגרש. זה קיים בכדוריד ועובד מצוין. למה צריך לעצור את המשחק? מאמן רוצה להחליף? שיקרא לשחקן לרדת מעמדת החילוף (שתהיה בצד ההגנתי של המגרש כמובן), ויעלה שחקן אחר במקומו. מאמנים יוכלו להחליף טקטיקות, לאפשר לשחקנים לנוח כשמוציאים שחקן ואחרי זה מכניסים אותו. נקבל משחק יותר דינמי, מאמנים יצטרכו להתאים את עצמם לשינויים של המאמן היריב. המשחק לא יעצור בחילופים.

שינוי שלישי – יש שתי בעיות עם השיטה של הכרטיסים הצהובים והאדומים. בעיה ראשונה היא שהקבוצה נשארת עם שחקן אחד פחות. במקום לקבל משחק כדורגל של 11 נגד 11 נוצר חוסר איזון במשחק שמחייב אחת מהקבוצות להסתגר בהגנה. מה שמן הסתם הורס את המשחק ואת הטקטיקה של המאמן. בעיה שנייה היא שבגלל שהרחקת שחקן משפיעה כל כך על המשחק, שופטים משתדלים מאוד להימנע מלהרחיק. כתוצאה מזה שחקנים מרשים לעצמם לעשות עבירות כל זמן שהם מאמינים שהשופט לא ייתן אדום על אותה עבירה. ככה אנחנו מקבלים יותר עבירות ופחות כדורגל.

הפתרון הוא לבטל את הכרטיסים ולהנהיג במקום, הגבלה של שלוש עבירות לכל שחקן במשחק. כששחקן יצבור שלוש עבירות הוא יורחק מהמשחק אבל שחקן אחר יוכל להחליף אותו (אני מזכיר שאין הגבלה על מספר החילופים). אנחנו נקבל משחק עם פחות עבירות ויותר כדורגל. פשוט כי שופטים ישרקו עבירות יותר בקלות ואף שחקן לא ירצה לצאת בעבירות. בנוסף לא יהיו לנו יותר משחקים מוזרים של 11 נגד 10 או 9.

שינוי רביעי – קבוצות לא יהיו זכאיות לנקודות ליגה על תיקו אפס. את זה כבר שמעתי מישהו אומר פעם, לא זכור לי מי. אין הרבה מה להרחיב כאן. אם הקבוצה לא הייתה יעילה מספיק כדי להבקיע שער, למה שתקבל נקודה?

שינוי חמישי – האלופה, כידוע, היא הקבוצה שמסיימת עם הכי הרבה נקודות ליגה. שזה לא רע וכדאי לשמור על זה. אלא שכתוצאה מזה הליגה יכולה להסתיים מוקדם מידי ובלי משחקים מכריעים ומעניינים בין הקבוצות הטובות. לפעמים במשחקים המכריעים משחקות קבוצות שאין להן שום אינטרס כבר מזמן, ואם יש להן אינטרס אז עדיף שלא היה להן (ראו עניין בית שאן).

הפתרון הוא שאם בסיום הליגה, הפרש הנקודות בין שתי הקבוצות הראשונות, קטן מתשע נקודות, יהיו שלושה משחקים פנימיים בין הקבוצה שבמקום ראשון לשני. תהיה מן ליגה פנימית בין הראשונה לשנייה כששתיהן גוררות איתן את הנקודות שלהן מכל השנה. ככה גם נשמור על נקודות הליגה, גם נקבל גמרים מעניינים וגם נפחית את ההשפעה של הקבוצות שאיבדו אינטרס ברגעים הקריטיים של סוף העונה.

שינוי שישי - יש גם את עניין ההכרעה בפנדלים. אנחנו רוצים שהקבוצה הטובה יותר תנצח. אלא שאין קשר בין הקבוצה הטובה יותר לבין הקבוצה שמכניסה יותר כדורים לשער מבעיטה חופשית מ 11 מטר. מצד שני צריך למצוא דרך להכריע את המשחק אחרי 120 דקות בלי הכרעה.

הפתרון הוא לספור בעיטות לשער שהסתיימו בקורות, משקופים או הדיפות של השוער (בעיטה ששוער קולט לא נספרת). מי שהיו לו יותר מאלה, והמשחק הסתיים בתיקו, המשחק יוכרע לטובתו. נקבל כדורגל יותר התקפי עם יותר בעיטות לשער, ולא כדורגל הגנתי במטרה להכריע את המשחק מהנקודה הלבנה.