במהלך שנות עבודתי והתנדבותי בעמותות הפועלות למען בעלי חיים, ובתור בעלת חנות למזון וציוד לבעלי חיים, אני נתקלת כל הזמן בכלבים וחתולים נטושים ועזובים, חלקם עוברים התעללות, חלקם מסתובבים ברחובות ומחפשים טיפת אוכל ומים וגם קצת התיחסות ממי שמוכן לתת להם קצת אהבה וחמלה, חלקם סובלים מתת תזונה וכתוצאה מזה חולים במחלות שונות, חלקם ידרסו, חלקם מגיע להסגרים עירוניים ששם רוב הסיכויים שימיתו אותם, חלק מהכלבים ימצאו את עצמם בקרבות ועוד אי אלו מקרי התעללות. אני רואה הרבה מקרים של התעללות קשה.

כל זה לא היה קורה אילו אנשים היו לוקחים אחריות על חיות המחמד שלהם ודואגים לעקר/לסרס אותם. וכן- גם בימינו יש אנשים שלא עושים את זה, בגלל חוסר מודעות או בגלל סיבות שונות.

יתרונות העיקור והסירוס:

כלבות וחתולות מעוקרות לא נכנסות לייחום. כל מי שחווה תקופת ייחום יודע שזו תקופה לא פשוטה. צריך לשמור שהיא לא תכנס להריון לא רצוי, לנקות אחריה, שינוי התנהגותי ונטיה לברוח (על מנת למצוא זיווג). נקבות מעוקרות הן לרוב רגועות יותר ויש גם יתרונות בריאותיים- הגנה מפני סרטן בשחלות וברחם ומפני סרטן השד.

יתרונות לזכרים- זכרים מסורסים לא מחפשים נקבות, לא בורחים מהבית על מנת לחפש זיווג כשיש ריח של נקבה מיוחמת (הם יכולים להריח נקבה מיוחמת ממרחק קילומטרים ולנסות לברוח ולחפש אחריה. במקרים רבים הזכר לא חוזר מסיבות שונות- נדרס, נלקח להסגר וכו'...). ברגע שהזכר מסורס הוא כלל לא מרגיש בריח של נקבה מיוחמת וזה פשוט לא מעניין אותו. מי לא מכיר את התופעה שהכלב/ חתול שלו חוזר עם נשיכות שלפעמים מגיעות למצבים של סכנת חיים? כשהוא מסורס זה לא קורה! הזכרים לא יריבו ולא יתקפו זכר אחר בגלל נקבה, כי שוב- זה לא מעניין אותו. לרוב ההתנהגות שלהם הופכת להיות רגועה יותר, לא בורחים מהבית, פחות תוקפנים ויותר ממושמעים. גם לסירוס יש יתרון בריאותי- מניעת סרטן האשכים והערמונית.

ובנוסף לאלה- כמו שכתבתי בהתחלה- נמנעות המלטות של גורים שגורלם רע ומר. גם אם הם גזעיים. העמותות מלאות עד אפס מקום בכלבים מעורבים למיניהם אבל גם גזעיים. הרבה מאד גזעיים.

לכלב וחתול צריך לדאוג. הם חלק מהמשפחה. אחת הדאגות להם היא הדאגה לבריאותם ורווחתם והדאגה לעתיד צאצאיהם. כדי למנוע את ההמלטות של כל אלה שימצאו את מותם או חיים אומללים- חייבים לעקר ולסרס!!!

לשאלות נוספות או המלצות ניתן לפנות אלי. תודה!