אזור הצפון, טבריה, סובב כינרת...

מיד עולים בראש מראות ירוקים, פריחה, זרימות, סופ"ש בצימר מדהים על צלע הר...

אז באמת מסביב הכול ירוק והפריחה כבר החלה...

יש מבנה (בית ספר "ענבלים" לשעבר בטבריה ) קורת גג שהעירייה העמידה לרשות האחראים,

יש במבנה חשמל מחובר למערכת החשמל,

יש אנשים מקסימים עם לב גדול, לב רחב,

שבכל יום (!) מגיעים למבנה בשעות הצהריים המוקדמות

ונערכים לחלוקת מנות חמות לנזקקים  -   200 מנות חמות בכל יום.

נכון שזה לא יאומן, שאנחנו חיים בישראל בשנת 2011, עידן ההייטק והאייפון,  ובשכונה אחת בטבריה עילית 200 אנשים וכמובן ילדים (תחשבו על זה 200...) , נזקקים לאוכל חם מבושל, שאינו מצוי בביתם.

אז התחלנו ממה שיש

אבל לא אמרתי מה שאין... ופה אני נכנסת לתמונה... (מעצבת פנים בנשמה וגם רגישה !!!)

אין במבנה חלונות!  רק באזור חלוקת המזון, מחיצות עץ חוסמות את הרוח והגשם / חום ושמש.

אין במבנה שירותים  שלא לדבר על כיור ומים זורמים.

אין מקום ישיבה סגור להמתנה זמן ההמתנה לחלוקת האוכל הוא שעה לפעמים גם שעתיים. האנשים עומדים במקום, כשמעליהם גג אבל חוצמזה אין כלום הכול פתוח לחסדיו של מזג האוויר.

הזוי משהו, מזעזע ובעיקר עצוב עצוב מאד.

בקומה השנייה יש חלל די גדול  - למעשה שתי כיתות שהקיר המפריד ביניהן הוסר.

בקומת המרתף  - מיקלט ובו שני חדרים בגודל בינוני.

החלטנו, האחראי מטעם חב"ד טבריה שניאור ואני, שאנחנו בונים קונספט חזון למבנה:

אני שאלתי: "כיצד היית רוצה לראות את המבנה במצב המושלם שלו?"  ואז, שניאור הפליג בתיאורים מפורטים וברורים לגמרי, איך כל אזור במבנה מקבל חיים בייעוד העתידי שלו. "פה יהיה אזור המתנה ישיבה עם טלויזיה ספרים מגזינים... למעלה החלל הגדול יכול להיות מקום לארועים לאנשים שלא יכולים לשלם עבור ארועים באולמות אחרים הכניסה יכולה להיות עם מדרגות חיצוניות... במיקלט יהיה חדר מוזיקה, וחדר מחשבים. ..

ראיתי איך הבחור נעשה שמח רק מעצם המחשבה על המקום שעתיד להיות... גם בי הייתה תחושה של : כן, חייבים להגיע לזה, זה כל כך מתבקש במיוחד באזור הזה של טבריה... בטוח שנצליח...

מאז אני עובדת במרץ על התכנון... בפוסט הבא אביא תמונות של מה שמתגבש.

הרעיון הוא,  אני בונה את התכנון בצורה תלת-ממדית לצורך הכנת מצגת שתשמש לקבלת תרומות, חסות, מימון ועזרה מהרשויות.

את ההשראה לפעילות שלי שאבתי מדנדושה בפרויקט שוק הפשפשים המבורך שהרימה כל הכבוד.

ומי שרוצה לעזור יכול כאן

שלכם,

דבורה