הרבה זמן חלמתי על כלי מסוג זה, שיהיה בו מקום לביטוי אישי  ומצד שני אפשרות לקבלת תגובות. זה לא קרה הרבה שנים. יותר מ 15 שנים אני שכירה  / מהנדסת ... לכאורה, מושלם!  - משכורת נאה, רכב, תנאים.  אבל עמוק בפנים מפרפר לו הפרפר של הביטוי האישי היצירה העיצוב והאסטטיקה.

הצעד הראשון קרה לפני כ 7 שנים  כשהחלטתי ללמוד עיצוב פנים - כמובן, תוך כדי עבודה  במשרה מלאה, נסיעות (שהרי אנחנו מורגלים בכך - אנשי הפריפריה בצפון)  וגידול 3 ילדים (אז...היום 4 ילדים) . הלימודים (שנתיים, פעמיים בשבוע מאחה"צ עד שעות הערב המאוחרות...) היו עבורי הנאה צרופה, הרגשתי שכאילו זכיתי בפיס, תרפיה לנפש, ראייה שונה של העולם... בקיצור הרגשתי שזה מקומי עלי אדמות.

אבל, בסיום הלימודים, למרות הגילוי המרומם ,שוב הנושא הודחק לקרן זוית וחיכה לפרוץ. הפרפר היה כלוא בכלוב של זהב.

לפני כשנה אזרתי אומץ והתחלתי לחשוב ברצינות על עצמאות. בסיוע של בן זוגי האוהב והתומך (גם הילדים היו שותפים פעילים) דיברנו ודיברנו כל הזמן וברוב הזמן על העניין. אז זהו בסוף החודש אני עוברת לחצי משרה למשך חודשיים והופ צוללת למים.

יש כבר אתר  - בעבודה נאמנה של חברתי  חנה  twigo.co.il גרפיקאית מוכשרת  - שזה לה האתר השני או השלישי (חנה נכון?) 

יש לקוחות . עדיין לא מספיק אבל בסדר גמור בשביל ההתחלה

יש בלוג שבו אוכל לשתף אתכם

שלכם

דבורה