כל פעם מחדש, שאני קוראת כתבה על רצח במועדון, על צעירות שפורצות לרכבים כתחביב, על האלימות המובנת מאליה בקרב מתבגרים, אני חושבת שלו רק הייתי פוגשת בהורים שלהם בזמן, הרבה מזה יכול היה להמנע...

במהלך שנותיי כעובדת נוער נתקלתי בהמון מתבגרים מהמון סוגים עם מכנה אחד משותף- הם רבו המון (!) עם ההורים שלהם. גם במשפחות הכי נורמטיביות, מתפקדות, מאפשרות ונעימות, עם תחילתו של גיל ההתבגרות אי אפשר היה להמלט מהויכוחים האינסופיים, מהדרמות, מהקשיים והעצבים.

עוד גיליתי שבמרבית המקרים, בגלל שערוצי התקשורת בבית משובשים, מעדיפים בני הנוער לפנות לייעוץ לגורמים חיצוניים; במקרה הטוב מוסמכים ובעלי ידע, במקרה הרע נצלנים ומסוכנים.

אחרי עבודה של שנים בעמותות, בארגונים בתנועות וכעצמאית והכל סביב נוער, הבנתי משהו חשוב- חייבת להיות דרך פשוטה, פרקטית וקלה ליישום שתעזור להורים להבין טוב יותר את המתבגרים וליצור עם המתבגרים הפרטיים שלהם ערוצי תקשורת פתוחים ונעימים.

אז הלכתי ללמוד אימון, אמרו לי שזה פתרון קסם. ואכן, לפעמים זה פתרון קסמים, אבל היה חסר לי ממד תיאורטי, מבוסס מחקרית וידע, כי אם כל הידע אצל המתאמן, מה עושים במקרה שהוא לא יודע??

אז לקחתי את כל שנות הניסיון שלי, את שני התארים שלי בחינוך, את צוות ההיגוי של השיטה שמורכב מאנשי חינוך מוכשרים ובעלי ניסיון וכתבתי את הדרך שלי לחיים קלים יותר עם מתבגרים.

בבלוג הזה אספר קצת על השיטה, ועל התמודדויות של הורים מהם ניתן ללמוד.

אתם מוזמנים להצטרף למסע,

תודה שקראתם,

אלה.