אמנם הדיי ג'וב שלי הוא לשחק במילים בדרך יצירתית ושיווקית, אבל לפעמים אני גם רקדנית בטן (שונאת המילה "תחביב", למה אין תרגום עברי הולם ל-Passion?). לא מזמן יצא לי להעביר לראשונה שתי הרצאות בביז (הנושא: כללים חשובים ולא מדוברים מספיק לתוכן שמוכר באתר שלכם).
וואי, מה זה התרגשתי, ונרשמו כל הסימנים המוכרים של הזעה מוגברת, דפיקות לב מואצות והמחשבה שמה חשבתי לעצמי בכלל. אבל אז הבנתי שההופעות כבר נתנו לי את הידע והכלים להתמודד עם זה.
אז הנה מה למדתי מהופעות כרקדנית בטן שעזר לי בהרצאות ככותבת ועורכת תוכן, וכנראה נכון לכל הופעה מול קהל:

1. כן, להתכונן כמה שאפשר אבל לקבל את זה שאם תקרה פאשלה, זו כמעט בטוח תהיה פאשלה שלא התכוננת אליה.

2. עדיף לחיות עם זה שזה היה לא מושלם מאשר עם החרטה על זה שהשתפנת ולא עשית את זה.

3. המטרה הכי חשובה שאמורה להיות לך מול העיניים: היא לנסות ליהנות. ממש ככה. אפילו יותר מלתת ערך.

4. אם פישלת – פשוט תצחקי על עצמך, ואם אפשר גם עם הקהל.

5. אם אחרי זה מרגישה רע עם עצמך אבל עוד יותר מרגישה שאת מתה לעשות את זה שוב כדי שהפעם זה יהיה טוב יותר – הכול בסדר אחות, את בבריא. ✌🏽

אני מקווה גם להרצות עוד וגם להופיע עוד בקרוב, ולא מצפה שדפיקות הלב ושאר הסימפטומים ייעלמו אי פעם. החיבור עם הקהל וההרגשה של ביטוי עצמי שווים את זה. 😊