לפרנסתי אני משחקת במילים, וכחלק מהמשחק אני רותמת אותן כדי לשרת את העסקים של הלקוחות שלי בדרך הטובה ביותר. אבל... כשזה מגיע לשיווק עצמי – בין שמדובר באתר הפרטי או בפוסטים במדיה החברתית – אני בהחלט סנדלרית שהולכת יחפה בזמן שהארון שלה מתפוצץ מנעליים.

טוב, אני לא ממש מיוחדג'ת. זו למעשה התלונה העיקרית של רוב בעלי העסקים שאני מכירה – הקושי לכתוב על עצמנו ועל העסק שלנו בדרך שתמשוך לקוחות. שלא לדבר על לכתוב ולפרסם.

ההבדל הוא, שלעומת בעלי עסקים אחרים, אנחנו, האוחזים בעט (נו, המתקתקים על המקלדת) לפרנסתנו, אמורים להיות פטורים מהבעיה הזאת. מה, מילים זו המומחיות שלי, נכון? אני ממש טובה בלמצוא את המילים הנכונות לכל עסק וכל מוצר, נכון? נכון.

אז למה כל כך קל לי לכתוב לאחרים אבל כשזה מגיע אליי אני פתאום "לא יודעת מה לכתוב"?
אולי זה פשוט פרפקציוניזם מטופש, אולי זה כי אני לא מקבלת כסף כדי לכתוב עבורי.
מה שזה לא יהיה, החודש התחלתי להשלים פערים.
אני מתקדמת לאט-לאט, מילה אחר מילה, כמו נמלה שדוחפת מטען גדול ממנה פי כמה.
מגוחך כמה שזה לא נוח, כשזה אמור להיות קלי-קלות כביכול, אבל עדיין - זהו שינוי לטובה.

אז מה עזר לי?
התזכורת לעצמי שכבר מזמן אני לא מאמינה בפרפקציוניזם, ההבנה שכתיבה עבור עצמי כן תיתרגם בסוף להכנסות ומעל הכול – להתייחס לעצמי בתור לקוחה שזקוקה לעזרה ולמומחיות שלי.
החלק האחרון הכי טריקי, אבל זה הולך ונעשה קל יותר. 😊
מה עוזר לכם להתייחס לעצמכם בתור הלקוחות שלכם?